מקרקעין בישראל

מקרקעין הם נכסים שאי אפשר להזיז. קוראים להם גם נדל"ן. מיטלטלין הם דברים ניידים.

מקרקעין עוברים בעלות בדרך כלל במכירה. יש גם זכויות שימוש בלי להעביר בעלות. שכירות היא זכות לשכור ולחיות במקום לזמן מוגבל. חכירה היא שכירות ארוכה יותר מחמש שנים. חכירה לדורות היא שכירות ארוכה יותר מ־25 שנים.

דמי מפתח היא עסקה שהיא חצי קנייה וחצי שכירות. הקונה משלם מחיר נמוך ונשאר לשלם שכר דירה קטן. הדייר נשאר בדירה עד סוף חייו. הוא יכול להעביר זכות זו לבן משפחה קרוב אם גר איתו לפני המוות. החוק שקבע זאת נקרא חוק הגנת הדייר.

הערת אזהרה היא רישום בטאבו, ספר הרישום של הקרקעות. זה מראה שיש התחייבות כתובה על הנכס. הערה זו מונעת מבעל הנכס למכור אותו לאדם אחר בלי אישור.

צריך שמאי מקרקעין (איש שמעריך נכס) כדי להעריך שווי דירה. עסקה במקרקעין תקפה רק בחוזה בכתב.

היטל השבחה הוא תשלום של בעל הנכס לוועדה המקומית אם אישור תכנוני העלה את ערך הנכס. הוועדה לוקחת חצי מעליית השווי. מי שקיבל את ההיטל יכול לערער בתוך 30 ימים.

מס שבח הוא מס על הרווח כשמוכרים נכס. צריך לשלם אותו או להראות שיש פטור לפני שעוברים את הרישום בטאבו. החוק בו מטפלים במס הזה עבר שינויים גדולים ב־2001 וב־2013.

הקונה משלם מס רכישה לפי מדרגות. המדרגות מתעדכנות ב־16 בינואר. את המס משלמים בתוך 50 יום מחתימת החוזה.

להרחיב דירה בבית משותף צריך הסכמת רוב הדיירים. רוב רגיל הוא 75% מהדיירים, או שני שלישים מבעלי הרכוש המשותף. לתוספת ממ"ד (חדר בטוח) מספיקים 60%. אם השכנים מתנגדים בלי סיבה, אפשר לשלוח להם מכתב רשום ולבקש החלטת ועדה.

משכנתא היא הלוואה מהבנק לקניית דירה. הבנק משעבד את הנכס כבטוחה. אז רושמים הערת אזהרה בטאבו כדי להגן על הבנק.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!