מרשם המקרקעין

מרשם המקרקעין הוא מקום שבו רושמים מי הבעלים של אדמה ובניינים. מקרקעין הם אדמה ובניינים. הרישום עוזר לדעת בבטחה למי שייכים הנכסים.

כבר פעם הרבה לפני היום היו ניסיונות לרשום נכסים. באנגליה עשו רשימה חשובה בשנת 1086 שנקראת Domesday Book. בעבר שמרו אנשים מסמכים על בעלות בביתם, וזה גרם לטעויות ולמריבות.

מאוחר יותר פיתחו שיטה בשם טורנס. בשיטה זו המדינה מחלקת את האדמה לחלקות ומרשמת מי הבעלים. בארץ השיטה הוכנסה בזמן המנדט הבריטי.

הרשות במשרד המשפטים שמנהלת את זה נקראת טאבו. יש שלושה פנקסים לרישום: פנקס הזכויות, פנקס הבתים המשותפים ופנקס השטרות.

כאן רושמים חלקות שנבדקו ומוסדרות. כל חלקה היא יחידה של אדמה. בדרך כלל לכל חלקה יש בעלים.

פנקס זה מיועד לבניינים עם שתי דירות או יותר. כל דירה מקבלת תת-חלקה משלה ברישום.

זה פנקס לנכסים שלא עברו את הסידור של שיטת טורנס. בשנת 2015 הם היו כ-4% משטח המדינה.

נסח טאבו הוא העתק רשמי של הרישום על חלקה. היום אפשר להוציא נסח באינטרנט בתשלום. הקובץ חתום דיגיטלית כדי לאשר אותו.

כמה זכויות שמופיעות במרשם: בעלות (הזכות להחזיק בנכס), שכירות וחכירה (שכירות לזמן ארוך), ומשכנתה (כשמכניסים נכס כבטוחה להלוואה).

יש הערות שיכולות לעצור רישום או להודיע על מגבלה. לעיתים הנתונים במרשם לא מדויקים, ולכן צריך לבדוק היטב לפני קנייה.