מש (דמות מקראית)

מַשׁ הוא דמות מקראית, אחד מבני ארם בן שם בן נח.

מש מופיע בספר בראשית ובספר דברי הימים. ברוב כתבי היד של דברי הימים שמו נכתב "משך". כך גם בתרגום השבעים, כלומר בתרגום היווני של התורה. יש להבחין בינו לבין דמות אחרת שנקראת משך, בנו של יפת. בנוסחים אחרים, כמו נוסח השומרון, במגילת מלחמת בני אור בבני חושך מקומראן וגם בכתבי יוסף בן מתתיהו, שמו מופיע כ"משא".

חוקרים בדרך כלל רואים ב"מש" לא קבוצה אתנית אלא שם מקום או חבל ארץ. ההצעה המרכזית מקשרת אותו להרי Mashu המוזכרים בעלילות גילגמש (סיפור אפי קדום). מקובל לזהות הרי Mashu עם הר הלבנון. הארכאולוג בנימין מזר הציע קשר ל"מאשא" המופיע בכתבי מארי מהמזרח הקדום. חוקרים אחרים הציעו את רכס טור עבדין בצפון מסופוטמיה.
עוד גישה מעדיפה את הנוסח "משא" וקושרת בין מש ברשימת העמים בבראשית לבין משא, הנזכר כבנו של ישמעאל. לפי גישה זו מדובר באותו יסוד אתני, שבט נוודים שמוזכר בשתי רשימות שונות.
בחפירות באזור גבול תימן-עומאן נמצא אתר בשם "ארם", וחלק מההיסטוריונים מציעים שזה מקום מוצאם של הארמים, כולל מש. לפי המסורת האתיופית, מש היה מלך הארמים בשנים 2162, 2096 לפנה"ס. לפי המסורת הזו הארמים בהנהגתו פלשו לאזורים בסהר הפורה (אזור חקלאי במזרח התיכון) ולכיוון קרן אפריקה, והיו להם עימותים עם ממלכות מקומיות, כולל ממלכת כוש.

מַשׁ הוא דמות מהתנ"ך. הוא בן של ארם, נכד של שם.

שמו מופיע בספר בראשית ובדברי הימים. בפעמים רבות שמו נכתב "משך". בפעמים אחרות הוא נקרא "משא".

חוקרים חושבים ש"מש" לא היה עם, אלא שם של מקום. יש שמזהים אותו עם הרי Mashu שבסיפור גילגמש. יש שמציעים טור עבדין בצפון מסופוטמיה. אחרים שוללים זאת וקושרים אותו לשבט בשם משא, שקשור לישמעאל.
בגבול תימן-עומאן נמצאה עיר בשם "ארם". כמה היסטוריונים אומרים ששם גרו הארמים, כולל מש. לפי מסורת אתיופית, מש היה מלך הארמים בין השנים 2162, 2096 לפני הספירה.