נזלת

נזלת היא הפרשה רירית מהאף. הצבע שלה שקוף בדרך כלל, ויש לה גוון צהוב-ירקרק כשהיא מזוהמת. הנזלת מופרשת משכבת האפיתל (שכבת תאים שמרפדת את פנים האף) בכל חלל האף. היא חלק ממערכת ההגנה מפני פתוגנים (גורמי מחלה) הנכנסים למערכת הנשימה. הפרשת הנזלת גדלה כשיש דלקת בדרכי הנשימה. בדרך כלל זה קורה בהצטננות או באלרגיה, ופעמים רבות היא מופיעה גם אחרי בכי ממושך.

ברירית האף יש תאים שנקראים תאי גביע (goblet cells). אלה תאים שמייצרים ומאחסנים ריר. ב'גביע' של התא מאוחסנים גרגרי חלבון שנקראים מוצין (mucin), חלבון עם מולקולות סוכר שנותן לצואה את הצמיגות. אצל חולי סיסטיק פיברוזיס (מחלה תורשתית) יש צפיפות גבוהה של תאי גביע, וייצור ליחה מוגבר שמפריע למעבר האוויר. תאי גביע נמצאים גם ברקמות של דרכי העיכול, המין ודמעות. ההפרשה מתאי הגביע נעשית בשני אופנים.

הנזלת היא למעשה ג'ל, רשת צמיגה שכולה ברובה מים, כ-95%. הצמיגות והדביקות נובעות מגליקו-פרוטאינים, שנקראים מוצינים. החלבון מופרש דרך פתח תא הגביע ורק על פני השטח הוא יוצר רשת ג'לטינית. על החלבון יש מטענים שליליים בצפיפות גבוהה. בתוך התא ריכוז יוני סידן גבוה ממתן את הדחייה בין המטענים ומאפשר קיפול וצמצום נפח. מחוץ לתא ריכוז הסידן נמוך, והחלבון מתפשט עד פי 500 מנפחו. ההתפשטות הזאת מושכת מים ויוצרת את המרקם הג'לטיני הדביק של הנזלת.

חדירה של וירוסים או חיידקים לאף עלולה לעורר דלקת. הדלקת מגבירה פעילות תאי הגביע וייצור נזלת. כאשר נכנסים גם תאי חיסון, הנזלת יכולה להפוך לסמיכה יותר ולקבל צבע צהוב-ירקרק. הגורם העיקרי לנזלת הוא נגיפים; לעתים חיידקים יוצרים דלקת קשה עם חום. אצל אנשים רגישים הנזלת יכולה להמשך שבועות או חודשים, ובמקרים רבים הגורם הוא אלרגיה. אלרגנים נפוצים הם קרדית אבק הבית, פרוות חיות וכיוצא באלה אבקני פרחים ועובשים. הטיפול מכוון להקטנת ייצור הריר או לבלימת הדלקת. תרופות ניתנות כטבליות, טיפות או תרסיסים לאף; דוגמה מוכרת היא אוקסימטזולין.

נזלת היא ריר שיוצא מהאף. לפעמים היא שקופה. לפעמים היא צהובה-ירוקה כשיש זיהום. הנזלת יוצאת מתאי האף. אפיתל זה שם לשכבת תאים שמרפדת את האף.

בתוך האפיתל יש תאים שנקראים תאי גביע. תאי גביע אלה מייצרים ריר. בתוך התא יש גרגרי מוצין. מוצין זה חלבון שהופך את הריר לדביק. בחלק מהמחלות התאים האלה רבים יותר, והריר נעשה עבה.

הנזלת היא ג'ל שעשוי בעיקר מים. מוצינים הם חלבונים שקושרים סוכר. בתוך התא החלבון דחוס. כשהוא יוצא החוצה הוא מתנפח ונספג במים. כך נוצר הריר הדביק.

כשהחשיפה לוירוסים או לחיידקים מעוררת דלקת, תאי הגביע מייצרים יותר ריר. כשהריר כולל גם תאי חיסון, הוא נעשה סמיך וצובע צהוב או ירוק. וירוסים הם הגורם השכיח לנזלת. לפעמים חיידקים עושים דלקת חמורה יותר. אלרגיות כמו קרדית אבק הבית, פרוות חיות או אבקנים יכולות לגרום לנזלת ממושכת. מטפלים בנזלת בעזרת תרופות שמקטינות ריר או מדכאות דלקת. תרופות מגיעות כטיפות או תרסיסים לאף.