''ספר סיפורי מעשיות משנים קדמוניות'' הוא קובץ של שלושה עשר סיפורים שמקורם בסיפורי עם. רובם הופרו במבנה על-פי המסורת של רבי נחמן מברסלב ביידיש. תלמידו העיקרי, רבי נתן מברסלב, ליקט וערך את הקובץ ופרסם אותו במהדורה דו־לשונית: עברית בחלק העליון ויידיש בתחתון.
רבי נחמן סיפר הרבה סיפורים, אך רק שלושה עשר נכללו בקובץ זה. רבי נתן אסף אותם כארבע שנים לאחר מותו של רבי נחמן והוציאם לאור. השפה היומיומית של יהודי מזרח אירופה הייתה יידיש. עם זאת הכתיבה המסורתית הייתה בעברית. רבי נחמן דרש שהסיפורים יוצאו גם ביידיש, ולכן המהדורה ראשונית הייתה דו־לשונית.
רבים מהסיפורים מכילים רקע הגותי וקבלי. קבלי פירושו: שקשור לקבלה, שהיא תורת הסוד והתאוריות המיסטיות ביהדות. לצד זה יש גם סיפורים המתארים מעשים שהיו במציאות. רבי נתן הוסיף הרבה ביאורים והערות, לעתים בתוך סוגריים. לפעמים קשה להבחין בין דברי המספר, רבי נחמן, ובין דברי המהדיר, רבי נתן.
מקום ההדפסה אינו ידוע בוודאות; יש חוקרים שאומרים מאהלוב ואחרים חושבים אוסטרהא. הטקסט היידיש נדפס בגופן צו"ר, שהיה גופן סטנדרטי ליידיש. הטקסט העברי נדפס בצורות וגופנים שונים; חלק מהביאורים נכתבו בכתב רש"י.
הספר הודפס במהדורות שונות: דו־לשוניות, בעברית בלבד, וביידיש בלבד. גם סיפורים בודדים הופיעו בנפרד. עיבודים בולטים כוללים מהדורה שפרסם שמואל זצר בשנת תרפ"ט (1929), ועיבודים מאוחרים יותר כמו אלה של אליעזר שטיינמן ויהודה יערי.
דיון מחקרי גדול מתמקד בשאלה איזו מסורת משקפת יותר את לשונו של רבי נחמן: היידיש או העברית. שמואל זצר וּמנדל פייקאז' סבורים שלפעמים מסורת היידיש נבנתה לפי העברית, ולכן אינה תמיד המילולית של רבי נחמן. לעומתם חסידי ברסלב, כמו קניג, טוענים שהיידיש משקפת את לשונו של רבי נחמן אות באות. מחקר סינופטי של אליעזר טרייטל השווה שורה־שורה והדגים מאות הבדלים בין שתי המסורות.
חלק מהסיפורים בקובץ נחשבים לאי־גמורים. למשל סיפור א' (מאבדת בת מלך) וסיפור יג' (משבעה בעטלירס) נותרים פתוחים, והם משקפים ציפייה לתיקון או לגאולה. לגבי סיפור ז' (מזבוב ועכביש) טען רבי נתן שיש בו עוד דברים, אך מחקר מודרני של טרייטל טוען שהסיפור הושלם במקור והטעויות נכנסו בעריכה.
הסיפורים עובדו מספר פעמים. שמואל זצר פרסם מהדורה מעובדת ביידיש בשנת תרפ"ט. אליעזר שטיינמן שילב עיבוד בסדרת "באר החסידות". יזהי עיבודים אחרים והוצאות פירושים בין שנות ה־50 ל־80.
מרטין בובר תרגם את הסיפורים לגרמנית בשנת 1906.
בשנים האחרונות הסיפורים הועלו לבמה ולמסך. ב־2005 עלתה ההצגה "מלכת השמחה" בבימוי מיכל רנד. ב־2009 הופק הסרט "מעשה מביטחון". ב־2015 יצא הסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" שכתב וביים צבי פישמן וכיכב בו יהודה בארקן.
''ספר סיפורי מעשיות משנים קדמוניות'' מכיל שלושה עשר סיפורים שסופרו על ידי רבי נחמן מברסלב. תלמידו, רבי נתן, אסף אותם והוציא אותם להדפסה. הספר הודפס בשתי שפות. בחלק העליון היה הטקסט בעברית ובתחתון ביידיש. יידיש היא השפה שהיהודים דיברו אז.
רבי נחמן סיפר הרבה סיפורים. רק שלושה עשר הוכנסו לספר הזה. רבי נתן הוסיף הערות רבות. לעתים קשה לדעת מי אמר מה: רבי נחמן או רבי נתן.
הספר הודפס שוב ושוב, לפעמים בעברית בלבד, לפעמים ביידיש בלבד. שמואל זצר ערך מהדורה ב־1929. גם סופרים אחרים עשו עיבודים.
יש ויכוח אם נוסח היידיש הוא בדיוק דבריו של רבי נחמן. חוקרים מצאו הבדלים בין היידיש לעברית. חסידי ברסלב לעתים קוראים בעיקר ביידיש.
חלק מהסיפורים נראים לא גמורים. למשל סיפור א' וסיפור יג' נשארים פתוחים. חוקרים שונים דנו בזה.
מרטין בובר תרגם את הסיפורים לגרמנית ב־1906.
הסיפורים עובדו גם להצגות ולסרטים. ב־2005 הועלתה הצגה בשם "מלכת השמחה". ב־2009 הופק סרט בשם "מעשה מביטחון". ב־2015 יצא סרט בשם "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" בכיכוב יהודה בארקן.
תגובות גולשים