סכיזופרניה פרנואידית

סכיזופרניה פרנואידית היא תת-סוג של סכיזופרניה לפי ה-DSM‑IV, והסוג הנפוץ ביותר ברוב העולם. ב-DSM‑5 הוסרת החלוקה לתת-סוגים, ולכן כיום היא נכנסת בקטגוריה הכללית של סכיזופרניה.

התסמינים המרכזיים הם מחשבות שווא (אמונות שגויות שלא תואמות ראיות) פרנואידיות ותכופות, וכן הזיות, בדרך כלל שמיעתיות (חוויות של שמיעה שלא מקורן במציאות). לעיתים מופיעים גם שיבושים ברגש, במוטיבציה ובדיבור. מיקוד במחשבות של רדיפה או גדלות יוצר "מבנה פרנואידי" שמספק זהות או הגנה מפני חרדה. בדרך כלל התפקוד היומי והמקצועי טוב יותר מאשר בסוגי סכיזופרניה אחרים, אך מחשבות שווא והזיות עלולות לגרום לאיבוד שיקול דעת.

מהלך ההפרעה יכול להיות אפיזודי עם החלמה חלקית או מלאה, או כרוני. התחלת המחלה נוטה להיות בגיל מאוחר יותר מאשר בסוגים אחרים, והפרוגנוזה נחשבת יחסית טובה בגלל יכולת תפקוד טובה יותר.

סכיזופרניה פרנואידית היא הסוג השכיח ביותר של סכיזופרניה ברוב העולם. יש מחלוקת בנוגע לשכיחותה בתרבויות לא מערביות. התוכן של מחשבות השווא מושפע גם מהתרבות. נמצא קשר סטטיסטי בין עונת הלידה לשכיחות, עם עלייה סביב סוף החורף ותחילת האביב.

מחקרים מצביעים על גורמים גנטיים וביוכימיים. תיאורית הדופמין מציעה כי פעילות יתר של נוירוטרנסמיטור דופמין קשורה למחשבות השווא, ואזור היפוקמפוס CA1 מעורב בשמירה על אמונות מציאותיות. העובדה שתרופות אנטי-פסיכוטיות (תרופות שמפחיתות תסמינים פסיכוטיים) מפחיתות מחשבות שווא תומכת ברעיון זה. יש גם עדויות להבדלים בין סכיזופרניה פרנואידית לסוגים אחרים, למשל בפעילות נוראפינפרין.

האבחנה מבוססת על קריטריוני סכיזופרניה: לפחות חודש של תסמינים פעילים בתוך תקופה של שישה חודשים לפחות. בתת-סוג הפרנואידי בולטות מחשבות שווא או הזיות תכופות, בעוד שדיבור והתנהגות לא מאורגנים ורגש שטוח אינם דומיננטיים. יש לשלול הפרעות מצב רוח פסיכוטיות, שימוש בסמים, או מצב רפואי אחר. אם יש היסטוריה של אוטיזם, אבחנה תינתן רק אם יש מחשבות שווא או הזיות לפחות למשך חודש.

יש לבדוק הבדלים מול סוגים אחרים של סכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים אחרים.

סימפטומים טיפוסיים כוללים מחשבות שווא פרנואידיות והזיות, רגשות פחות קהים מאשר בסוגים אחרים, ורגזנות או חשדנות. במקרים מסוימים מחשבות שווא של רדיפה יכולות להוביל להתנהגויות מסוכנות.

הטיפול הבסיסי הוא בתרופות אנטי-פסיכוטיות. קיימות שתי קבוצות עיקריות: דור ראשון ודור שני. טענות לגבי מועילות מופחתת בתופעות לוואי ופעילות על סימפטומים שליליים לתרופות הדור השני נחקרות ומעוררות ויכוח. לעיתים נדרש שינוי תרופה עד להתאמה מיטבית למטופל.

אתגרים בטיפול פסיכודינמי כוללים קושי להשיג אמון בגלל החשדנות, וטיפול במחשבות השווא שמפחיתות חרדה. הגישה מדגישה עמדת מטפל כנה ותומכת, התערבות פרקטית בחיי היומיום, ובניית קשר טיפולי חזק. לרוב טיפול זה משולב עם תרופות.

CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מבקש לזהות ולאתגר מחשבות שווא. המטרה היא לפתח בדיקות מציאות, לחשוב על חלופות עובדיות, וללמד אסטרטגיות להתמודד עם הזיות.

טיפול המשפחה כולל סדנאות חינוכיות, מפגשים רב-משפחתיים וטיפולים התנהגותיים בבית. התערבויות משפחתיות מקושרות לירידה בשיעורי הישנות ובהאשפוזים, ולשיפור בתפקוד החברתי.

סכיזופרניה פרנואידית היא סוג של מחלת נפש. היא כוללת בעיקר מחשבות שווא (אמונות לא נכונות) והזיות (חוויות חושיות שאינן אמיתיות).

אנשים עם ההפרעה יכולים להאמין שמרדיפים אותם. לפעמים הם שומעים קולות שאחרים לא שומעים. הרגשות והדיבור שלהם יכולים להיות משונים לפעמים.

המחלה יכולה לחזור שוב ושוב או להתמיד לאורך זמן. היא מתחילה לעיתים בגיל מאוחר יותר מאשר סוגים אחרים. בדרך כלל אפשר לתפקד טוב יחסית בחיי יום-יום.

זהו הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה בעולם. התכנים של המחשבות משתנים לפי תרבות. גם עונת הלידה נראית קשורה בקצת לשכיחות.

חוקרים בודקים גורמים גנטיים וכימיים במוח. יש השערה של דופמין (היא חומר כימי במוח). תרופות שמפחיתות דופמין עוזרות להפחית את המחשבות השווא.

האבחנה מבוססת על הופעה של מחשבות שווא או הזיות לזמן מה, בדרך כלל לפחות חודש בתוך תקופה של שישה חודשים. צריך גם לשלול סיבות אחרות, כגון תרופות או מצב רפואי.

הטיפול העיקרי הוא תרופות אנטי-פסיכוטיות (תרופות שמפחיתות תסמינים). יש גם טיפולים שאיתם עובדים על חשיבה ותגובה, כמו CBT, וטיפול שמשתף את המשפחה. טיפול משפחתי מלמד את בני הבית איך לתמוך ולהקטין לחץ.