פנאופטיקון

פנאופטיקון או "משקיף־כול" הוא רעיון של הפילוסוף והמשפטן ג'רמי בנת'ם משנת 1787. זהו מבנה ארכיטקטוני שמטרתו לארגן ולמשטר קבוצות אנשים. אפשר ליישם אותו בבתי סוהר, מפעלים, בתי־ספר ובמוסדות אחרים. העיקרון הפשוט: בידוד של הפרט ומעקב מתמיד.

המילה פנאופטיקון מורכבת מ"פנ" שמשמעותו "הכול" ו"אופטיקון" שמשמעותו "לצפות" או "להתבונן".

הפילוסוף מישל פוקו ראה בפנאופטיקון מטאפורה מרכזית לכוח בחברה המודרנית. לפי פוקו, המבנה גורם לכך שהשוהים בו מניחים שהם נמצאים תחת מבט קבוע. זה מוביל לכך שהאדם מפנמת את המעקב ומווסת את התנהגותו גם בלי שצופים בו בפועל. המפקח במגדל הוא דמות אנונימית; כוחו נובע מהמיקום, לא מתכונות מיוחדות.

פוקו מדגיש שהפנאופטיקון משנה את דרך הפעלת הכוח. במקום ענישה פומבית וגופנית, מופעל מעקב שמסתייע בארגון המרחב. בכך הכלא או המוסד הופכים גם למכשיר לחיזוק הכללים והנורמות של החברה. אפשר גם לראות את הפנאופטיקון כהדגמה של ה"הטרוטופיה" (מרחב שונה מהמרחב הרגיל), מקום שמפריד, מפקח ומחזיר את החריגים לפי הנורמות.

המונח מתייחס לאינטרנט ולרשתות חברתיות, שם מתקיים מעקב דיגיטלי. מדינות יכולות לעקוב אחר פעילות שנחשבת מסוכנת או לא חוקית, ובכך לשמור על שלטון וסדר. מצד שני, מעקב כזה עלול לפגוע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה.

בסביבה הדיגיטלית יש גם מעקב "וולונטרי" שנוצר בגלל שיתוף מידע על ידי המשתמשים עצמם. שיתוף תמונות, פוסטים ומידע מיקום מאפשר לעקוב אחרי אנשים גם על ידי חברות מסחריות. אפליקציות מבוססות מיקום עוזרות לזהות היכן נמצא המשתמש, ולהתאים לו פרסומות ותוכן.

פנאופטיקון הוא רעיון של ג'רמי בנת'ם מ‑1787. זהו מבנה שבו שומר יכול לראות את כולם. שומרים אלה רואים מהכלים חבויים במגדל במרכז.

המילה פנאופטיקון פירושה "לצפות על הכל".

הפילוסוף מישל פוקו הסביר שהרעיון מראה איך מעקב משנה את ההתנהגות. אנשים מניחים שתמיד צופים בהם. לכן הם מתנהגים לפי הכללים גם בלי שומר לידם.

גם ברשת יש מעקב. אתרים ורשתות חברתיות יכולים לדעת מה אנשים עושים. זה עוזר למדינות ולחברות לדעת עוד על המשתמשים.

אנשים גם משתפים מידע ברצון שלהם. אפליקציות ניווט מראות איפה הם נמצאים. כך נוצרת מערכת מעקב שנובעת מהשיתוף.