קראטילוס

קראטילוס היה סופיסט (מורה ורטוריקן בעת העתיקה) שמופיע בדיאלוג של אפלטון שנושא את שמו. אפלטון היה תלמידו, ולפי הפילוסוף דייוויד סדלי קראטילוס השפיע עליו בתחילת דרכו.

הוא היה תלמידו של הרקליטוס, והרחיב את רעיון השינוי של הרקליטוס, שלא ניתן להיכנס לאותו נהר פעמיים, וטען שאפילו הכניסה הפעם היחידה אינה אפשרית, כי המציאות משתנה כל הזמן. מזה הסיק שקשר בין מילים לעולם אינו יציב: כשהמציאות זזה, גם השפה זזה. לפי אותו עיקרון הוא חדל מלדבר והעביר מסרים על ידי הזזת אצבעו בלבד.

הדיאלוג "קראטילוס" נכתב בקירוב בשנת 360 לפנה"ס. בדיאלוג סוקרטס נשאל על ידי קראטילוס והרמוגינס אם שמות הם קונבנציונליים, כלומר הסכמה אנושית, או טבעיים, כלומר שיש למילים קשר פנימי לדברים. הדיאלוג נחשב לטקסט מוקדם חשוב שעוסק באטימולוגיה (חקר מקור המילים) ולינגוויסטיקה (חקר השפה). הדיון על טבע השמות לעומת הסכמות לשוניות נמשך עד לפילוסופיה המודרנית.

קראטילוס היה סופיסט, מורה יווני של רטוריקה, עתיק מאוד. אפלטון היה תלמיד שלו.

הוא למד מהרקליטוס, פילוסוף שאמר שהכל משתנה, כמו נהר שנראה תמיד אחר. קראטילוס אמר שאפילו פעם אחת לא נכנסים לאותו נהר, כי הכול זז.

מכיוון שהעולם משתנה, גם המילים משתנות. הוא הפסיק לדבר והראה בעזרת אצבע.

אפלטון כתב את הדיאלוג "קראטילוס" בערך ב־360 לפני הספירה. בסיפור סוקרטס שואל אם שמות מתאימים בטבע שלהם או אם אנשים פשוט מסכימים עליהם. זה מדבר גם על מקור המילים (אטימולוגיה) ועל חקר השפה (לינגוויסטיקה).