קשאסה

קשאסה (בפורטוגזית: Cachaça) הוא המשקה הלאומי של ברזיל. הוא משקה אלכוהולי מזוקק המיוצר מהמיץ של קנה סוכר. תסיסה היא תהליך שבו שמרים (חיידקים טובים) הופכים סוכר לאלכוהול. זיקוק (distillation) הוא חימום הנוזל כדי להפריד את האלכוהול מהמים.

הייצור החל כנראה בין השנים 1516, 1532, והוא המשקה המזוקק הראשון שנוצר באמריקה הלטינית. לעיתים קוראים לו "רום ברזילאי", כי תהליך הייצור דומה לרום.

יש שני סוגים עיקריים: קשאסה תעשייתית, שמזוקקת במפעלים גדולים בזיקוק רציף, וקשאסה בוטיק, שמיוצרת במזקקות קטנות בזיקוק דודי במשקים משפחתיים. יש כ־40,000 יצרנים; 98% מהם הם בוטיק שמייצרים כ־30% מהכמות הכוללת. הקשאסה התעשייתית מהווה כ־70% מהייצור, וברוב המקרים מגיעה מכמה מזקקות גדולות בלבד.

בשנת 2009 קבעה ברזיל שהמונח "קשאסה" הוא סימן מקור. לפי התקן, קשאסה חייבת להיות מותססת ומזוקקת ממיץ קנה סוכר בלבד. אחוז האלכוהול בנפח (ABV) צריך לנוע בין 38% ל־48%. מותרים עד 6 גרם סוכר לליטר לאחר הזיקוק. קשאסה שמיועדת ליישון מזוקקת תחילה עד לפחות 50% אלכוהול בנפח, ואז מדוללת למכירה. יישון של שנה ומעלה מגדיר את המשקה כ"פרמיום", ויישון של שלוש שנים ומעלה הוא "אקסטרה פרמיום".

הרוב המוחלט מיועד לצריכה פנימית; פחות מ‑2% מיוצא. כ־46% מהייצוא נשלח לפרגוואי וגרמניה. הקשאסה מזוהה במיוחד עם הקוקטייל קאיפיריניה.

הקשאסה התעשייתית לרוב מאוחסנת במכלי נירוסטה למשך 3, 6 חודשים, כדי שאלדהידים, מולקולות עם ריח חזק, יתחמצנו. היא בדרך כלל שקופה, ולעיתים מוסיפים לה מעט קרמל לצבע. קשאסה בוטיק עוברת יישון בחביות עץ לפחות שלושה חודשים. הקשאסה היא המשקה המזוקק היחיד שמיושן בחביות מסוגי עצים רבים, יותר מ‑30 סוגים, ואותו סוג עץ משפיע על הטעם, הצבע והארומה. משתמשים גם בחביות ששימשו ליין או וויסקי, וגם בחביות חדשות.

יש כ־4,000 מותגים של קשאסה. שמות ותוויות רבים מבטאים אומנות והומור מקומי. עצים נפוצים ליישון כוללים אלון אירופאי, האלון האמריקאי ועץ ברזילאי בשם אמבורנה. סוג עץ ברזילאי נוסף, ג'קיטיבה, נמצא בסכנת הכחדה, ולכן יש להקפיד על שימוש אחראי.

קשאסה היא המשקה הלאומי של ברזיל. היא עשויה ממיץ קנה סוכר. תסיסה זה תהליך שבו שמרים הופכים סוכר לאלכוהול. זיקוק זה חימום שמבידל את האלכוהול מהנוזלים.

המשקה הומצא בין השנים 1516, 1532. יש שני סוגים עיקריים: תעשייתי במשק גדול ובוטיק במשקים משפחתיים קטנים. יש כ־40,000 יצרנים; רובם במשקים קטנים.

בשנת 2009 קבעו שאפשר לקרוא רק למשקה שמיוצר בברזיל "קשאסה". בדרך כלל יש לה בין 38% ל־48% אלכוהול. זה יחסית חזק.

מרבית הקשאסה נצרכת בברזיל. פחות מ‑2% מיוצא. אחד הקוקטיילים המפורסמים עם קשאסה הוא קאיפיריניה.

קשאסה תעשייתית נשמרת במכלים של נירוסטה חודשים ספורים. קשאסה בוטיק נשמרת בחביות עץ. חביות העץ משנות את הטעם והצבע. משתמשים בעצים כמו אלון ואמבורנה. לפעמים משתמשים בחביות שיש להן טעם של יין או וויסקי.

יש הרבה מותגים של קשאסה, ותוויות רבות צבעוניות ומהנות.