רוטב אלף האיים

רוטב אלף האיים הוא רוטב על בסיס מיונז (רוטב שעשוי מביצים ושמן), רסק עגבניות או קטשופ, וחומץ או מיץ לימון. לעיתים מוסיפים שמן זית וחרדל (תבלין מזרעי חרדל). ברוטב יש גם ירקות חתוכים, כמו בצל, מלפפונים חמוצים, פלפלים וזיתים, ולפעמים ביצה קשה.

יש כמה סיפורים על מקור הרוטב באזור אלף האיים, שבין ארה"ב וקנדה. גרסה אחת אומרת שסופיה לונד, אשת מדריך דיג, הכינה את הרוטב כשארוחת ערב משפחתית. גרסה אחרת קושרת את המנה לג'ורג' בולדט ולשף שלו, אוסקר צ'ירקי, שנקשר למסעדות יוקרה. מאמר של נשיונל ג'יאוגרפיק מ-1959 ייחס את ההמצאה לשף של בולדט. מחקר משנת 2010 בראשות הסוציולוג מייקל בל מצא גרסאות שונות בכפרים ובאיים, כולל גרסה שמקורה ברוטב צרפתי שנתמכה על ידי מתכון בספר בישול של פאני פארמר משנת 1965. נראה שהמקור לא מסוכם לחלוטין ומבוסס בעיקר על מסורת בעל פה.

הרוטב משמש לסלטים ולכריכים. הוא פופולרי במסעדות מזון מהיר, ולעיתים קרובות נקרא "רוטב מיוחד". וריאציות שלו מופיעות בממרח של רשת In-N-Out וב"רוטב הביג מק" של מקדונלד'ס. הוא גם מחליף חלק מהפעמים את ה"רוטב הרוסי" בכריך רובן.

רוטב אלף האיים הוא רוטב לטיפוח טעים. הוא עשוי מיונז. מיונז הוא רוטב מביצים ושמן. מוסיפים גם קטשופ או רסק עגבניות, וחומץ או מיץ לימון. לפעמים שמים שמן זית וחרדל. יש בו חתיכות ירקות כמו בצל ומלפפון חמוץ. לפעמים מוסיפים ביצה קשה.

יש שתי סיפורי מקור מפורסמים. אחד אומר שאישה בשם סופיה לונד הכינה את הרוטב בבית. סיפור אחר אומר שהשף של ג'ורג' בולדט הכניס את הרוטב לתפריט. בשנות ה-2000 מצאו חוקרים מספר גרסאות אחרות. לא יודעים בדיוק מי המציא אותו.

מגישים את הרוטב על סלטים וכריכים. הוא מאוד נפוץ במסעדות מהיר. רשתות כמו In-N-Out ומקדונלד'ס משתמשות בוריאציות שלו.