שוקו

שוקו הוא משקה מבוסס קקאו, המורכב בדרך כלל מחלב וקקאו. צבעו חום ומגישים אותו חם, פושר או קר.

מכינים שוקו בדרך פשוטה: מרתיחים חלב או תערובת חלב-מים ומוסיפים אבקת קקאו וסוכר. אבקת קקאו אינסטנט מכילה גם מתחלבים (חומרים שמסייעים לערבוב שמן ומים) ולעתים וניל וסוכר, ולכן ניתן לערבב אותה בחלב קר. מסעדות רבות משתמשות בשוקולד מותך להכנת שוקו סמיך. יש תערובות מוכנות שכוללות קקאו, סוכר וחומרי טעם, וחלק מהמתכונים משתמשים בקורנפלור או שמנת לעיבוי. תוספות נפוצות הן מרשמלו, קינמון ותמצית וניל.

פולי הקקאו הגיעו מאמריקה, שם הילידים שתו משקה מר מקקאו. כריסטופר קולומבוס הביא את הפולים לאירופה. בסוף המאה ה-17, הרופא הנס סלואן בג'מייקה תיעד שתיית קקאו ומיוחסים לו ניסיונות לערבב קקאו עם חלב. במאה ה-19 נטען שניקולס סנדרס בסוהו שיווק מתכון כזה, ואחוזת קדבורי החלה למכור קופסאות שוקו לשתייה.

באנגלית ובעברית השם 'שוקו' הוא קיצור של 'שוקולד'. בישראל השוקו פופולרי בקרב ילדים ובני נוער. בבתי קייטנה מגישים לעתים שוקו ולחמנייה כחטיף. מחלבות ומשווקי מזון מוכרים שוקו מוכן בבקבוקים ובמארזים, וכן אבקות מוכנות לערבוב בחלב.

שוקו הוא משקה חום שעושים מקקאו וחלב. הוא יכול להיות חם או קר.

ממחממים חלב ומערבבים בו אבקת קקאו וסוכר. יש אבקות אינסטנט שנמסות גם בחלב קר. אפשר להכין שוקו גם עם חלב צמחי, כמו חלב סויה.

פולי הקקאו באו במקור מאמריקה. כריסטופר קולומבוס הביא אותם לאירופה. רופא בשם הנס סלואן בג'מייקה ערבב קקאו עם חלב לפני כמה מאות שנים. אחר כך חברות כמו קדבורי מכרו שוקו לשתייה.

השם 'שוקו' בא מקיצור של 'שוקולד'. ילדים בישראל אוהבים שוקו. מקומות כמו קייטנות מגישים אותו כחטיף. חנויות ומחלבות מוכרות שוקו מוכן ובאבקות לערבוב בחלב.