שירה אוגריתית היא אוסף יצירות אפיות כנעניות שנכתבו באוגריתית על לוחות חרס בכתב יתדות. כתב יתדות הוא שיטה של חריטות על חרס. הלוחות התגלו בעיר אוגרית, והם המקור המרכזי להבנה ישירה של הדת והתרבות הכנענית.
היצירות הגדולות ביותר הן עלילות בעל וענת, אגדת כרת ואגדת אקהת. אלה אפוסים שלמים עם התחלה, אמצע וסוף. יש גם טקסטים קצרים יותר: הולדת שחר ושלם, חתונת ירח ונכל, לחשי ריפוי כנגד נחשים, תפילות וקטעים בודדים. הכתב האוגריתי זוהה על־ידי חוקרים כמו הנס באואר ופול אדוארד דורם. מרבית הלוחות נמצאו בבניין שפעל כספרייה ובית ספר לכהנים ליד מקדשי בעל ודגן.
הלשון של היצירות היא פואטית. רבות מהיצירות הועברו בעל־פה דור אחרי דור לפני שנכתבו. השירה האוגריתית חולקת מרכיבים סגנוניים עם השירה המקראית, כמו תקבולות, מקצבים ולעתים דמיון בצירופי רעיונות.
העלילה העיקרית עוסקת במאבק בין האלים על השליטה בארץ. בעל, אל הגשמים, נלחם בים וביצורי־ים כמו לויתן. הוא בונה ארמון כדי למנוע את בוא מות, אך מות מנצח וגורם לירידתו של בעל לשאול (עולם המתים). האלה ענת נוקמת במות, משמידה אותו ובעל בסופו של דבר חוזר למלוך על הארץ. החוקרים אינם מסכימים תמיד על הסדר המקורי של הקטעים.
כרת הוא מלך חסר בנים. אל מופיע בחלומו ומצווה עליו לצאת למלחמה ולמלא מנהגים דתיים. כרת נשבע נדר לאל ולאשרה, חוזר למלחמה, זוכה בבנים, אך נופל במחלה. האלים מנסים לרפאו; נוצר יצור רפואי בשם שעתקת שמבריא את כרת. בנו יציב עולה לכס המלכות לתקופה, והקונפליקט בין דור להמשך השלטון נמשך גם אחרי ההחלמה.
דנאל מבקש בן להחליף אותו. נולד אקהת, לוחם עם קשת פלאית שניתנת לו על־ידי כושר־וחסיס (שם של אל). האלה ענת חומדת את הקשת, מזמנת את יטפן להעמיד פנים כנשר, ובסופו של דבר יטפן הורג את אקהת. אחותו פותת מחפשת נקמה. חלקים מהסיומת לא שרדו.
נמצאו גם טקסטים שנועדו לביצוע על במות, כמו הולדת שחר ושלם, שבהם מופיעים טקסים ולידות של דמויות תיאטרליות. יש גם סצנות של חתונה, מזמורים ולקחים דתיים, וכן לחשים לטיהור ונגד נשיכת נחשים.
הפרסום הראשון של כתבי אוגרית נעשה בידי שארל וירולו. מאז פותחו קטלוגים מרכזיים כמו CTA, UT וה־KTU. בעברית תורגמו והובאו לראשונה על־ידי חיים אריה גינזברג, ומשה דוד קאסוטו כתב פירושים שקישרו בין השירה האוגריתית לתנ"ך.
השירה האוגריתית עוזרת לזהות מושגים וסגנונות שמופיעים גם בתנ"ך. מבחינה סגנונית יש קווים משותפים לשירה המקראית, ולפי חוקרים מסוימים, הספרות המקראית בנתה על יסודות כנעניים. התגליות באוגרית שינו את ההערכה על אופי התנ"ך כיצירה ספרותית ועזרו להבין מילים ומנהגים עתיקים.
שירה אוגריתית הם שירים עתיקים שנחרתו על לוחות חרס. כתבו אותם בעיר אוגרית לפני אלפי שנים. כתב יתדות הוא חריטה על חרס.
יש שלוש עלילות גדולות: בעל וענת, כרת ואקהת. אלה סיפורים על אלים ולוחמים. יש גם סיפורים קצרים ושירים שעוסקים בלידות, חתונות ולחשים.
בעל הוא אל הגשמים. הוא נלחם בים ובמות. אחרי קרב גדול הוא יורד לשאול, העולם שמתחת. האלה ענת נלחמת ומנצחת, ובעל חוזר למלוך.
כרת מלך עצוב כי אין לו ילדים. אל עוזר לו ומבטיח לו ילדים. כרת חוזר ממסעות, חלה ואחרי ניסיונות רבים מחלים בזכות יצור מיוחד.
אקהת הוא גיבור עם קשת פלאית. האלה ענת רוצה את הקשת. בזדון הוא נהרג, ואחותו מחפשת נקמה.
יש גם טקסטים לתיאטרון. למשל הולדת שחר ושלם, שבה נולדים שני תינוקות מיוחדים. יש גם לחשי ריפוי נגד נחשים.
מחקרים מצאו את הלוחות ותיעדו אותם. כמה חוקרים תרגמו אותם לשפות מודרניות.
השירים האלו דומים לשירים בתנ"ך. הם עוזרים להבין מילים ומסורות עתיקות.
