שפות גרמאניות

השפות הגרמאניות הן ענף של השפות ההודו‑אירופיות. הן כללו את השפות שדיברו השבטים הגרמאניים בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית, וגם את השפות המודרניות שהתפתחו מהן.

מחלקים את השפות הגרמאניות לשלוש קבוצות: מזרחיות, מערביות וצפוניות. כל השפות הגרמאניות המזרחיות נכחדו.

כיום יש כ־515 מיליון דוברי שפות גרמאניות כשפת אם. בין השפות העיקריות כיום בולטות גרמנית (כ־128 מיליון דוברי אם) ואנגלית (יש הערכות לכשני מיליארד דוברי אנגלית, אך רובם אינם דוברי אם).

השפות הגרמאניות המודרניות נכתבות ברוב המקרים ב​אלפבית לטיני, האותיות הרומיות כמו באנגלית. יוצאת דופן היא יידיש, שנכתבת באלפבית עברי.


לשפות אלה יש תכונות לשוניות ייחודיות, שמבחינות אותן משפות אחרות.


החלוקה לשלוש קבוצות משקפת הבדלים היסטוריים וגאוגרפיים בין הקבוצות.


בולטות: גרמנית, אנגלית ויידיש.


מספר שפות גרמאניות נכחדו, ובכלל זה כל השפות המזרחיות.

השפות הגרמאניות הן קבוצה של שפות קשורות. השבטים הגרמאניים דיברו אותן בצפון אירופה.

מחלקים אותן לשלוש קבוצות: מזרח, מערב וצפון. כל השפות מהמזרח נעלמו.

כיום כ־515 מיליון אנשים מדברים שפות גרמאניות כשפת אם. גרמנית היא אחת המרכזיות.

אנגלית נפוצה מאוד בעולם, אבל לא תמיד כשפה ראשונה.

הרוב כותבים את השפות האלה באותיות לטיניות. אותיות לטיניות, כמו ABC. יידיש שונה, והיא נכתבת באותיות עבריות.


לשפות אלה יש תכונות מיוחדות שמבליטות אותן.


דוגמה: גרמנית, אנגלית ויידיש.


חלק מהשפות האלה כבר אינן מדברות היום.