מדעי החברה
מדעי החברה חוקרים את החברה, אנשים שחיים יחד. דוגמאות קצרות: גאוגרפיה בודקת איך אנשים משפיעים על הטבע, כמו שינויי אקלים. אנתרופולוגיה (חקר תרבויות) מסתכלת על מנהגים וחפצים של אנשים. פסיכולוגיה (חקר הנפש) בוחנת איך אנשים חושבים ומרגישים. חוקרים משתמשים בשתי דרכים: מדידות ומספרים (כמותנית) או שיחות...
תאוריית התלות (מדעי החברה)
זוהי רעיון במדעים החברתיים. הוא אומר שמדינות עניות בפריפריה, מדינות שבאמצע העשייה הכלכלית יש להן פחות כוח, מנוצלות על ידי מדינות עשירות במרכז. לפי הרעיון, העוני נוצר גם בגלל האופן שבו המדינות משתלבות בעולם. יש חלוקת עבודה עולמית. כלומר, חלק מהמדינות נותנות חומרי גלם וחלק מייצרות מוצרים. הרעיון צמ...
המדע במדעי החברה
החוקרים גארי קינג, רוברט קוהן וסידני ורבה דיברו על מחקר במדעי החברה. יש שני סוגי מחקר גדולים: מחקר כמותי (מדידה וסטטיסטיקה) ומחקר איכותי (תיאורים והבנה). הם אמרו שההבדלים ביניהם הם בעיקר סגנון. שני הסוגים יכולים להיות מדעיים וטובים. מחקר צריך לאפשר הכללות, להיות שקוף לציבור, להכיר שאין ודאות מלאה...
שיח (מדעי החברה)
שיח הוא הדרך שבה אנשים מדברים וחושבים על משהו. השיח קובע מה מותר לומר וכיצד מפרשים דברים. לפעמים המילים משנות את הדרך שקהל רואה קבוצה. למשל, יש מי שקורא לקבוצה "לוחמי חופש" ואחרים קוראים להם "טרוריסטים". מישל פוקו אמר ששיח יכול לקבוע מה נתפש כאמת. זה נותן לשיח הרבה השפעה על אנשים. חקר השיח המתמטי...
אסטרטגיה (מדעי החברה)
אסטרטגיה היא תוכנית פעולה. תוכנית פעולה = דרך לעשות משהו כדי להגיע למטרה. אסטרטגיה כוללת תכנון של צעדים, זמן ומה שיש לך (אמצעים). חשוב לפרט שלבים ולעקוב אחרי ההתקדמות. המילה הגיעה מיוונית. פעם השתמשו בה בצבא. היום משתמשים בה גם בניהול ובשיווק. טקטיקה = איך מבצעים את הפעולות. אסטרטגיה = התוכנית הכ...
בית הספר לכלכלה של לונדון
בית הספר לכלכלה של לונדון נקרא LSE. זהו מקום ללימוד באוניברסיטה בלונדון. הוא נפתח ב-1895. המייסדים היו קבוצת אנשים שהתעניינה ברפורמות חברתיות. LSE מתמקד במדעי החברה. זאת אומרת בלימוד על אנשים, כלכלה, פוליטיקה וחברה. המוטו של בית הספר הוא בלטינית "Rerum cognoscere causas". בתרגום זה אומר להבין למה...
קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום
קטגוריה זו כוללת רשימה של זוכי פרס נובל לשלום. יש טבלה עם כותרות: שנה, מקבלי הפרס, מדינה, פרטים. נאמר גם שחסרים ערכים בתחום מדעי החברה (נושאים על אנשים והחברה) ובנושאי אישים....
הנדסה חברתית
הנדסה חברתית היא שימוש ברעיונות ממדעי החברה כדי לשפר חיי אנשים ביחד. "נתונים סטטיסטיים" זה מספרים על אנשים, שעוזרים להבין בעיות. לפעמים זה יכול להיות גם ניסיון להשפיע על אנשים דרך טלוויזיה או אינטרנט. זה נקרא גם מניפולציה, השפעה על המחשבות או ההתנהגות. קארל פופר דיבר על הנדסה חברתית חלקית. זה אומר...
בנימין אבניאל
בנימין אבניאל נולד בירושלים ב-1906. למד בחדר ובבית מדרש למורים. המשיך ללמוד באוניברסיטת בריסל וקיבל תואר דוקטור. דוקטור, תואר גבוה באוניברסיטה. הוא כתב חוברות, למשל "בעיית הערבים בארץ ישראל" מ-1936. ב-1951 נבחר לכנסת. הכנסת, בית המחוקקים של ישראל. הוא נשאר בכנסת עד 1969. במשך הזמן עבד בוועדות ש...
נרטולוגיה
נרטולוגיה היא חקר סיפורים. נראטולוגיה בודקת איך בונים סיפור. אריסטו חשב שסיפור הוא חיקוי של מעשים. חיקוי זה נקרא מימזיס. כלומר סיפור מראה מעשים בדרך מיוצגת. גם חשוב מי מספר את הסיפור. המספר הוא האדם שמספר. איך הוא גדל ולמד בחברה משפיע על הדרך שהוא מספר. וולדימיר פרופ כתב ב־1928 ספר על מבנה המעשי...
היסטוריה חברתית
היסטוריה חברתית היא דרך ללמוד איך אנשים חיו יחד בעבר. מדעי החברה הם תחומים שלומדים אנשים וחברה. התחום בוחן עדויות מהעבר כדי לראות מגמות חברתיות. עדויות יכולות להיות חפצים מהעבר. זה כולל גם היסטוריה כלכלית (תהליכים של כסף ועבודה) והיסטוריה משפטית (חוקים ודברים שקשורים למשפט). "היסטוריה מלמטה" בוחנת א...
ראיה אנקדוטלית
ראיה אנקדוטלית היא ראיה המבוססת על סיפור אחד או כמה סיפורים. אנקדוטה היא סיפור קצר על מקרה של אדם או קבוצה. סיפורים כאלה לא תמיד מייצגים את כולם. לכן הם לא ראיה מדעית עד שמראים שהם מייצגים את הקבוצה כולה. בתחום של אנשים ולמידה, חוקרים לפעמים משתמשים בסיפורים כדי להסביר. למשל, פסיכולוג שמנסה להראות...
פרס א.מ.ת.
פרס א.מ.ת. הוא פרס שניתן בישראל כל שנה מאז 2002. הפרס הוא מיליון דולר. הזוכים חולקים את הכסף. הפרס ממומן על ידי קרן בשם א.מ.נ. הקרן הוקמה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית. מי שהתחיל את הרעיון הוא אלברטו מוסקונה ניסים. האותיות א.מ.נ הן ראשי התיבות של שמו. הפרס ניתן בחמישה תחומים: תרבות ואמנ...
קטגוריה:פסיכולוגים
זו קטגוריה של פסיכולוגים (אנשים שלומדים מחשבות ורגשות). יש גם אנשים שעזרו לפסיכולוגיה אך לא למדו זאת. למשל זיגמונד פרויד. אז לא הייתה הכשרה מקצועית (קורסים והסמכות)....