עיבור השנה

עיבור השנה

עיבור השנה זה כשמוסיפים חודש בלוח העברי. החודש הנוסף נקרא אדר א'. החודש הרגיל נקרא אז אדר ב'. עושים את זה כדי שפסח יהיה תמיד באביב. לוח הירח קצר יותר מהשמש. לכן החגים היו "נודדים" בלי עיבור. כדי לתקן את זה מוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף. אדר א' נכנס בין שבט לאדר. את פורים חוגגים באדר ב'. באדר א' י...

עודכן ב-13.01.2026
5 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
נתנאל בירב פיומי

נתנאל בירב פיומי

רבי נתנאל בירב פיומי חי במאה ה-12 ונפטר בסביבות 1165. הוא היה נגיד, כלומר מנהיג, של קהילות יהודיות בתימן. הוא כתב ספרים חשובים. השם של הספר המרכזי שלו הוא "גן השכלים". קודם לכן קראו לו בוסתאן אלאקול (שם בערבית). הספר נכתב בערך ב-1147. יש בו שבעה פרקים. הפרקים מדברים על אלוהים, על האדם, על מצוות, על...

עודכן ב-11.01.2026
5 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
אדר א'

אדר א'

אדר א' הוא חודש מיוחד בלוח העברי. חודש מיוחד - חודש שנוסף רק מדי כמה שנים. הוא נוסף בשנה מעוברת. שנה מעוברת - שנה שבה מוסיפים חודש. אדר א' בא לפני אדר ב'. חודש זה בן שלושים יום. הלוח העברי בנוי לפי הירח. שנת לבנה - שנת ירח - היא כ־354 יום. אבל השנה השמשית היא כ־365 יום. כדי לא להתבלבל מוסיפים מדי פ...

עודכן ב-12.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
מודול האלסטיות

מודול האלסטיות

מודול האלסטיות (מודול יאנג) מראה כמה חומר קשה לכיפוף או למתיחה. מאמץ זה כוח מחולק על שטח. עיבור זה כמה החומר מתארך יחסית לאורך המקורי. כשיש יחס ישר בין הכוח לשינוי באורך, קוראים לכך חוק הוק. אפשר לומר: מודול האלסטיות הוא המאמץ חלקי העיבור. מודול הגזירה מדבר על עיוות של החומר כשהשכבות הזזות זו על...

עודכן ב-12.01.2026
10 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
מאמץ (הנדסה)

מאמץ (הנדסה)

''מאמץ'' הוא כוח בתוך חומר לכל שטח. זה עוזר לדעת אם משהו יחזיק מעמד. מדדים מאמץ ככוח שחולק על שטח. אם הכוח גדול, המאמץ גדול. אם השטח גדול, המאמץ קטן. מסתכלים על קובייה קטנה בתוך החומר. הכוחות על הפאות שווים ויוצרים את המאמץ הפנימי. ''עיבור'' (strain) הוא כמה המידה של החלק השתנתה ביחס למידה הראשונ...

עודכן ב-13.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
חוק הוק

חוק הוק

חוק הוק אומר: כוח על קפיץ גורם לו להימשך ביחס ישר לכוח. עיבור הוא השינוי באורך של החפץ ביחס לאורך ההתחלתי. קפיץ שמושכים מתארך. קפיץ שלוחצים מתקצר. באמצע יש קו ישר שבו החומר מתנהג אלסטית. זה אומר שהוא חוזר לצורתו.\nאם ממש ממש לוחצים או מושכים, החומר יהפוך לפלסטי ולא יחזור. בסוף החומר נשבר. כשמושכים...

עודכן ב-10.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
דיבוק

דיבוק

דיבוק הוא רעיון במיתולוגיה היהודית. דיבוק הוא כאשר רוח של אדם מת פנשבת בגוף של אדם חי. (רוח = הנשמה של האדם שנפטר.) המילה הופיעה בכתבים מהמאה ה-16. מאוחר יותר המחזה של ש. אנ-סקי עשה את הרעיון מוכר. דיווחים ישנים אחרים דיברו על אחוזים דמוניים, לא על רוחות של אנשים. בקהילות ישנות ראו בדיבוק הסבר לדב...

עודכן ב-12.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הלוח העברי

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הלוח העברי

הלוח העברי משתמש גם בירח וגם בשמש. חודש מתחיל במולד הלבנה. מולד הוא הירח החדש. חודש יכול להיות 29 או 30 יום. שנה רגילה יש בה 12 חודשים. בשנה מעברת מוסיפים חודש כדי שהלוח יתאים לשמש. זה נקרא עיבור, הוספה של חודש. יום חדש מתחיל בלוח הזה כששוקעת השמש. החגים היהודיים נקבעים לפי הלוח. בעבר היו מביאי...

עודכן ב-14.01.2026
7 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
הלוח הקראי

הלוח הקראי

הלוח הקראי קובע מתי מתחילים חודשים וחגים לפי הירח והשמש. מולד = התחלת הירח. עיבור = הוספת חודש כדי ששבחי האביב יישאר באביב. הלוח משלב את הירח והחמה. הקראים קובעים חודשים לפי ראייה או לפי חיזוי מדעי מתי יהיה אפשר לראות את הירח. החודש מתחיל כשניתן לראות סהר דק של הירח או כשמחשבנים שאפשר יהיה לראותו....

עודכן ב-11.01.2026
2 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
נשיא הסנהדרין

נשיא הסנהדרין

נשיא הסנהדרין היה ראש של גוף גדול בשם סנהדרין. סנהדרין = בית דין ובית ספר חכמים. אחרי חורבן הבית נבנו מוסדות הנהגה חדשים. רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל עזרו לבנות את זה. כמה נשיאים ידועים הם רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא. הנשיא קבע את הלוח העברי. קידוש החודש = קביעה מתי מתחיל חודש חדש. עיבור השנה = ...

עודכן ב-11.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
רביע אל-אוול

רביע אל-אוול

רביע' אל-אוול הוא החודש השלישי בלוח המוסלמי. הלוח המוסלמי נקבע לפי הירח (כדור קטן שמקיף את כדור הארץ). שמו אומר 'חודש האביב הראשון'. היום לא מוסיפים חודשים כדי להתאים לשנה. לכן החודש יכול להיות בכל עונה. ...

עודכן ב-10.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
ג'ומאדא א-ת'אניה

ג'ומאדא א-ת'אניה

ג'ומאדא א-ת'אניה הוא החודש השישי בלוח המוסלמי (קשור לדת האיסלאם). השם אומר 'החודש הצחיח השני'. צחיח פירושו יבש, בלי גשם. השם היה לפני שהתאסלמו הערבים. בימיו של מוחמד הפסיקו להוסיף חודשים מדי פעם. לכן עכשיו החודש יכול להגיע בכל עונה. ...

עודכן ב-14.01.2026
8 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
תבנית:היום בהיסטוריה חודש

תבנית:היום בהיסטוריה חודש

זו תבנית שעוזרת ליצור טבלת חודש ל"יום בהיסטוריה". התבנית כוללת שורות לימים 1 עד 31. יש פרמטרים קטנים כמו "ללא עיבור=כן" ליד ימים מסוימים. כאן מראים דוגמה איך לשים את התבנית בדף חודש. בחלק זה רואים את קוד הוויקי עם שורות }|יום=...}} לכל יום. בסוף מקבלים טבלה שמציגה כל יום עם האירועים ההיסטוריים. ...

עודכן ב-13.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
לוח השנה הרומי

לוח השנה הרומי

בלוח השנה של רומא העתיקה השנה היתה בת 355 ימים. היו בה 12 חודשים. הראשון היה מרץ. לפעמים הוסיפו חודש כדי שהחגים יתאימו לעונות. החודשים היו לפי הירח. חלק מהם היו בני 31 יום, פברואר היה בן 28 יום, ורוב החודשים היו בני 29 יום. הרומאים חשבו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, לכן רבים מהחודשים היו אי-זוגיי...

עודכן ב-09.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
קידוש החודש

קידוש החודש

קידוש החודש היא פקודה של התורה. בית דין קובע מתי מתחיל כל חודש. מולד הלבנה הוא הרגע שמראה הירח לראשונה אחרי שלא ראו אותו. אם אנשים ראו את הירח הם באים להעיד בבית הדין. אם ראו ביום ה-30 קובעים שזה ראש החודש. אם לא ראו עד ה-31 קובעים את היום ה-31. הקביעה עוזרת לקבוע מתי חגים יהיו. לפעמים מוסיפים חוד...

עודכן ב-11.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
שנה מעוברת

שנה מעוברת

שנה מעוברת היא שנה שמוסיפים לה חודש או יום. עושים זאת כדי שהלוח יתאים לעונות השנה. אחרת החגים יעברו במועדים לא נכונים. אנשים חקלאים שמו לב שהשמש והירח לא מסתדרים יחד. הם התחילו להוסיף חודשים כדי שהזריעה והקצירה יהיו בזמנים נכונים. השומריים היו מאזניים באסטרונומיה. הם הוסיפו חודשים מפעם לפעם. בב...

עודכן ב-12.01.2026
4 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות