אדוארד צ'ך

אדוארד צ'ך (29 ביוני 1893 - 15 במרץ 1960) היה מתמטיקאי צ'כי. תחומי המחקר שלו היו גאומטריה דיפרנציאלית, גאומטריה פרויקטיבית וטופולוגיה. הוא פיתח את קוהומולוגיית צ'ך, שיטה לניתוח מבנים טופולוגיים, כלומר לבחינת איך שטחים וחורים במרחב מתנהגים. כמו כן תרם לפיתוח קומפקטיפיקציית סטון-צ'ך, דרך להרחיב מרחבים טופולוגיים כדי לבדוק תכונותיהם.


נולד בבוהמיה, אז חלק מאימפריית אוסטרו-הונגריה. בשנת 1912 החל ללמוד באוניברסיטת קארל בפראג. במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא וסיים את לימודיו רק ב-1918. עבד כמורה בבתי ספר בפראג ובמקביל השלימו את הדוקטורט ב-1920. בשנות ה־20 שהה באיטליה ושיתף פעולה עם גווידו פוביני. ב-1923 החל ללמד באוניברסיטת ברנו וב-1928 מונה לפרופסור. ב-1932 פרסם ספר שתיאר את קוהומולוגיית צ'ך.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לאוניברסיטת פראג. ב-1947 מונה למנהל המכון המתמטי של האקדמיה הצ'כית למדעים. בתקופה שאחרי חזר להתמקד בגאומטריה הדיפרנציאלית ופרסם 17 מאמרים בנושא.

אדוארד צ'ך (1893, 1960) היה מתמטיקאי מצ'כיה. הוא חקר צורות ומרחבים במתמטיקה.


נולד בבוהמיה. ב-1912 התחיל ללמוד באוניברסיטה בפראג. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא וחזר ללמוד. ב-1920 קיבל דוקטורט, וזה תואר מתקדם במתמטיקה. בשנות ה־20 נסע לאיטליה ועבד עם מתמטיקאים אחרים.

ב-1923 התחיל ללמד באוניברסיטת ברנו. ב-1928 הפך לפרופסור. ב-1932 פרסם ספר על קוהומולוגיית צ'ך, דרך לבדוק חורים וצורות במרחב. אחר-כך חזר לפראג. ב-1947 מונה למנהל המכון המתמטי. בהמשך חזר לחקור גאומטריה ופרסם 17 מאמרים.