אַל דֶנְטֶה (באיטלקית: al dente, מילולית "על השן") הוא מונח בבישול שמתאר פסטה, ולעתים גם אורז להכנת ריזוטו או ירקות, שמבושלים אך נשארים חלקית קשים. זה אומר שאפשר להרגיש שצריך ללעוס אותם, ולא שהם רכים עד כדי חיסול המרקם.
באיטליה מקובל להגיש פסטה במצב זה, שהוא רגע לפני ריכוך מלא. אל דנטה איננו מצב שבו עדיין מרגישים טעם קמח או מרקם לא מבושל של הפסטה; יש למצוא את הרגע המדויק להוריד מהאש.
גם במנות מוקפצות מזרח־אסייתיות מבשלים אטריות כך. אטריות חצי־מוכנות נשארות חזקות יותר ולא הופכות לעיסה בזמן ההקפצה.
אַל דֶנְטֶה (ביטוי איטלקי שפירושו "על השן") אומר שהאוכל מבושל אבל עדיין קצת קשה. זה נפוץ בפסטה. לפעמים גם אומרים את זה על אורז של ריזוטו (מנה איטלקית של אורז) או על ירקות.
המשמעות: הפסטה או האורז מוכנים, אבל צריך ללעוס אותם. ירקות כאלה נותרו פריכים, כלומר לא רכים מדי.
באיטליה נוהגים להכין פסטה כזו. צריך מיומנות להוריד את הכל בזמן הנכון. גם במנות מוקפצות אסייתיות מבשלים אטריות כך, כדי שלא יהפכו לעיסה.
תגובות גולשים