חומצות קרבוקסיליות הן קבוצה של תרכובות אורגניות. דוגמאות ידועות הן חומצה אצטית (חומץ), חומצה לקטית (חומצת חלב) והתרופה אספירין. חומצות השומן, שמרכיבות חלק גדול מהשומנים והשמנים, הן חומצות קרבוקסיליות ארוכות שרשרת.
כל החומצות האלה מכילות את קבוצת הקרבוקסיל, המסומנת COOH. קבוצה זו מורכבת מאטום פחמן, שני אטומי חמצן ואטום מימן. אפשר לחלק אותה לשתי תת‑קבוצות: קרבוניל והידרוקסיל. קרבוניל (C=O) הוא פחמן הקשור בקשר כפול לחמצן. הידרוקסיל (OH) הוא חמצן הקשור למימן.
במים המימן של קבוצת ה‑OH יכול לעזוב, ואז המולקולה נשארת עם מטען שלילי; במצב זה היא נקראת יון קרבוקסילט. חומצות קטו הן חומצות קרבוקסיליות שיש בהן גם קרבוניל נוסף. דוגמה חשובה היא חומצה פירובית.
המיקום של קבוצת הקרבוניל ביחס לקרבוקסיל מסומן ביוונית כ‑α, β וכו'. כך נבדלות חומצות α‑קטו מחומצות β‑קטו לפי מיקום האטומים בשרשרת.
על פי מונחי IUPAC שמות החומצות נבנים מתחילית המציינת את מספר אטומי הפחמן וסיומת -וֹאית. חומצות דו‑קרבוקסיליות מקבלות את הסיומת -דִיוֹאִית. השייר Ph מייצג קבוצת פניל, שהיא טבעת בנזן C6H5. לחומצות קטו מוסיפים את התחילית אוקסו וציינו את מיקום הקרבוניל במספר. למשל, השם הכימי של חומצה פירובית הוא חומצה 2‑אוקסופרופנואית. יש לה שלושה אטומי פחמן, והקרבוניל נמצא על הפחמן השני.
החומצות מסודרות לפי שמותיהן המוכרים; השמות הכימיים ניתנים בסוגריים:
חומצות קרבוקסיליות הן סוג של חומרים אורגניים. דוגמאות מוכרות: חומץ (חומצה אצטית), חומצת חלב ואספירין.
חומצות השומן שבשמנים גם הן חומצות קרבוקסיליות. הן ארוכות ויוצרות שמנים.
כל חומצה כזו מכילה את קבוצת ה‑COOH. היא עשויה מפחמן, שני חמצנים ומימן. החלק שנקרא קרבוניל הוא פחמן הקשור כפול לחמצן (C=O). החלק שנקרא הידרוקסיל הוא חמצן שמחובר למימן (OH).
במים המימן מהקבוצה יכול לעזוב. אז החומר מקבל מטען שלילי ונקרא קרבוקסילט.
יש חומצות קטו, שיש להן עוד קרבוניל. דוגמה פשוטה היא חומצה פירובית.
שמות החומצות תלויים בכמה פחמנים ויש להם סיומת -וֹאית.
החומצות מסודרות לפי שמותיהן המוכרים; השמות הכימיים ניתנים בסוגריים:
תגובות גולשים