יהודה אלחריזי

יהודה בן שלמה אלחריזי (הידוע גם כיהודה חריזי) נולד בשנת 1165 בטולדו שבספרד ונפטר ב-3 בדצמבר 1225 בחלב שבסוריה. היה יהודי-ספרדי שמשלב במסלול חייו תפקידים של נוסע, משורר, יוצר ומתרגם.

אלחריזי גדל בבית משכיל ובעל משאבים. בצעירותו רכש השכלה רחבה: מקרא, תלמוד, פילוסופיה, בלשנות ורפואה. הוא נע ממקום למקום והתפרנס בעיקר מכתיבת שירים ומיצירות שביקשו ממנו עשירי הקהילות.

לפי דבריו ולפי חוקרים כמו יוסף סדן, יצא למסעות מרחיקי לכת שהחלו סביב 1215. הוא ביקר בפרובנס בצרפת, עבר למצרים ולירושלים, המשיך לצפת, דמשק ואז לעיראק, כולל בצרה וארביל, ובסופו של דבר התיישב בחלב, שם מת. חלק מהחוקרים רואים במסעו ממצרים למזרח הגירה ולא רק סיור.

אלחריזי תרגם וערך טקסטים בערבית ובעברית. אחד מעבודותיו המרכזיות הוא עיבוד ותרגום של קובץ המקאמות של אבו אחמד אל-חרירי. המונח "מקאמה" הוא ז'אנר ספרותי ערבי שמשלב סיפורים קצרים ושירה בסגנון רצוף ומבדר. הוא התאימו לשפה ולטעמים יהודיים, ולעתים נתן לשירים שמות מקראיים.

הוא גם תרגם יצירות של הרמב"ם (ר' משה בן מימון), כולל חלקים מפירוש המשנה ואת הספר מורה נבוכים, לפי בקשת יהודי פרובנס. על רקע זה התחרה בעבודתו עם מתרגמים אחרים של התקופה, כמו שמואל אבן-תיבון. תרגומיו של אלחריזי נחשבו לעממיים ותקשורתיים יותר, ופחות מדויקים מבחינה לשונית לעומת תרגומים אחרים.

אלחריזי כתב שירה גם בעברית וגם בערבית יהודית (בערבית אך באותיות עבריות). רבים משיריו נאספו בספרו תחכמוני, אוסף מקאמות שבו הוא משלב אלמנטים ערבים ויהודיים, כולל חיבורים מקוריים ולעתים עיבודים. הוא הקדיש קטעים לאנשים שפגש במסעותיו, ודרש בהם הן שבח והן גנאי.

המאפיין הבולט של שירתו הוא השילוב בין עברית וערבית. לעתים הוא חילק את שורות השיר: חלקים בעברית וחלקים בערבית. יש לו גם חידושים לשוניים ושימוש בציטוטים מארבעה מקורות: מקרא, ספרות יהודית, מסורות ערבית והקוראן. בשיריו מופיעים תיאורים של טבע, נסיעות ומפגשים עם דמויות מפורסמות מקהילות שונות.

מקרה מעניין הוא שער י"א בתחכמוני, שבו חיבר שיר תלת-לשוני (עברית-ערבית-ארמית). זה מדגים את האופן שבו היה חוצה תרבויות ומיומן בשפות.

בספרו תחכמוני תיאר את מסעותיו ואת פגישותיו עם למעלה ממאתיים אישים יהודים: רבנים, עשירים ונכבדי קהילות. תיאורים אלה מאפשרים הצצה לקהילות יהודיות במצרים, בארץ ישראל, בסוריה ובבל במאות ה-12, 13.

תיאורו של מסע ממצרים לארץ ישראל דרך המדבר עם שיירת-מדבר מוסלמית נחשב נדיר בספרות נוסעים יהודית. הוא תיאר שהגיע לעזה ולאחריה לירושלים, שבה התקבל אצל ראשי הקהילה. תאריכים שנזכרים בשיריו מאפשרים לשים את ביקורו בירושלים סביב 1216, 1217.

הוא בחר לעתים בתכנים סאטיריים ונהג להציג בתרגום גם את הטון הספרותי המקורי. לעתים נעשה תרגום חופשי יותר מאשר נאמן למקור, מה שהופך חלק מעבודותיו לנגישות אך פחות מדויקות לשם מחקר.

הסופר הערבי אלמובארכ אבן א-שאער אל-מוסולי (אלמוצלי) סיפק מקורות משלימים על חייו. הוא תיאר את מראהו, את מקום הולדתו וטען שבאופיו היה מעורבב, לפעמים מורכב ואף שנוי במחלוקת. אלמוצלי גם אימת את יום מותו ומקום קבורתו בחלב.

לסיכום, אלחריזי נודע כמשורר ונוסע שחיבר בין תרבות ערבית ויהודית, תרגם טקסטים מרכזיים ויצר יצירות משלביות ששיקפו את נפילת והתרבותיות של ימי הביניים בספרד ובמזרח.

יהודה חריזי נולד בטולדו בשנת 1165 ומת ב-1225 בחלב. הוא היה משורר, נוסע ומתרגם יהודי מספרד.

אלחריזי למד הרבה: תנ"ך, תלמוד, פילוסופיה ושפות. הוא נסע רחוק כדי לפגוש קהילות יהודיות ולעבוד כמשורר.

כתב ספר בשם "תחכמוני". שם זה כולל סיפורים ושירים שנקראים "מקאמות". מקאמה היא סיפור-שיר ערבי קצר שמספר על דמויות והרפתקאות.

הוא תרגם גם חלקים מיצירות של רמב"ם (ר' משה בן מימון), כמו פירוש המשנה והספר "מורה נבוכים". תרגום פירוש המילים של אחרים לעברית עזר ליהודים שקראו בעברית.

בשיריו ערבב עברית וערבית. לפעמים שורה אחת בעברית והשורה הבאה בערבית. הוא תיאר נסיעות, נופים ומפגשים עם אנשים חשובים. יש לו שיר שמשלב שלוש שפות: עברית, ערבית וארמית.

הוא ביקר בפרובנס שבצרפת, במצרים, בירושלים, בצפת, בדמשק ובערי עיראק כמו בצרה. הוא פגש רבנים ועשירים וכתב עליהם חוות דעת, גם שבח וגם ביקורת.

הסופר הערבי אלמוצלי כתב על אלחריזי ונתן פרטים על חייו. לפי אלמוצלי, אלחריזי היה איש שנוי במחלוקת, והוא נקבר בחלב.

יהודה חריזי הוא דוגמה לאדם מחבר בין תרבויות. הוא כתב בשפות שונות ולקח רעיונות משפות ומקומות שונים.