יונג וילנה היהוּת חבורה ספרותית יהודית-יידישאית בעיר וילנה. החבורה פעלה משנת 1927 עד סוף שנות ה־30.
הפרסום הראשוני התגבש בכינוס ספרותי ב־1927. אחר כך יצירות חבריה הופיעו בעיתון "ווילנער טאָג". עורך העיתון, זלמן רייזן, קידם אותם ודיבר על עתיד ספרותי מבטיח.
בין היוצרים הבולטים היו אברהם סוצקבר, חיים גראדה, שמריהו קצ'רגינסקי ולייזר וולף. גם ציירים צעירים הצטרפו, כמו בן־ציון מיכטום ורוזה סוצקבר. רבים מהם למדו במוסדות יידישאים והחזיקו בעמדות שמאליות, קרובות לקומוניסטים (תנועה פוליטית שמדגישה שוויון).
החבורה הוציאה כתב עת בשם "יונג־ווילנע". הגיליון הראשון נדפס ב־1934. למרות הסגנונות השונים, הם חלקו אמונה חזקה ביידיש (השפה היהודית), עניין בחיים היהודיים בליטא, פולין ובמזרח אירופה, והשפעות משירי עם ליטאיים. הם העריצו את וילנה כמרכז רוחני, וכינו אותה "ירושלים דליטא", כלומר מרכז יהודי חשוב בליטא.
הקבוצה התפוררה עוד לפני המלחמה. רבים מחבריה נהרגו בשואה; אחרים היגרו לארצות הברית, ומעטים נשארו בארץ. היצירה שלהם הייתה חדשנית והשפיעה על התפתחות היידיש המודרנית, אילו לא הייתה השמדה המונית שאירעה מאוחר יותר.
יונג וילנה הייתה חבורה של סופרים וציירים יהודים בוילנה. הם פעלו משנת 1927 עד סוף שנות ה־30.
הם נודעו אחרי כנס ב־1927. העיתון "ווילנער טאָג" פירסם את יצירותיהם. העורך זלמן רייזן עזר להם.
כמה שמות חשובים: אברהם סוצקבר, חיים גראדה ושמריהו קצ'רגינסקי. גם ציירים הצטרפו, למשל בן־ציון מיכטום.
הם כתבו ביידיש. יידיש היא שפה יהודית שאנשים דיברו אז במזרח אירופה. ב־1934 הם הוציאו כתב־עת בשם "יונג־ווילנע".
הם אהבו לכתוב על החיים היהודיים בליטא ובפולין. הם ראו את וילנה כמרכז רוחני. אנשים קראו לה "ירושלים דליטא", כינוי שמשמעותו מרכז יהודי חשוב.
החבורה נעלמה לפני המלחמה. חלקם לא שרדו בשואה. כמה עברו לאמריקה. הכתיבה שלהם הייתה חדשנית והיתה חשובה לשפה היידיש.
תגובות גולשים