לייב אוליצקי

לייב (אריה) אוליצקי נולד ב-1897 בעיירה טוריסק שבפולין. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי וגם חינוך כללי. פולנית הייתה לשון שגורה עליו מאז הילדות.

עם סיום לימודיו הפך למורה במוסדות יהודיים ובתי ספר ביידיש. בתחילת שנות ה-20 נדפסו סיפוריו הקצרים הראשונים, בהם תיאר את גלגולי העיירה היהודית (העיירה היהודית = shtetl) בזמן מלחמת העולם הראשונה.

ב-1938 עבר לוורשה, ומשם בסוף 1939 לקובל, שהייתה אז תחת כיבוש סובייטי. שם לימד יידיש בגימנסיה (גימנסיה = בית ספר תיכון). במשך שנים רבות כתב והוציא ספרי משלים, מקראות וסיפורים לילדים ביידיש. היה פעיל גם כמתרגם של ספרות פולנית ורוסית ליידיש, בין היתר יצירות של יוליאן טובים, אדם מיצקביץ' ופושקין.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה גורש על ידי הסובייטים לבשקיריה ועבד בעבודות קשות. בין 1942 ל-1945 עבד בבית חולים צבאי סובייטי ונודד איתו עד תום המלחמה. לאחר המלחמה שב לפולין והיה עורך הירחון הספרותי "יידישע שריפטן".

בסוף 1959 עלה לישראל עם אשתו ובנו. בארץ התיישב בגבעתיים והמשיך בפעילותו הספרותית. פרסם למעלה מ-40 כרכים של סיפורת, תרגומים, משלים ושירי ילדים ביידיש. שלושה מספריו תורגמו לעברית.

אוליצקי נפטר ב-1 בספטמבר 1975 בגבעתיים, בגיל 78. הותיר אישה, בן ונכדה. שני אחיו, ברוך ומתתיהו אוליצקי, היו גם הם משוררי יידיש. מסות מסוימות של ברוך, שנהרג בידי הנאצים, תורגמו לעברית בידי אברהם שלונסקי.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

אמנם שלושה מספריו תורגמו לעברית, אך כאן לא מפורטות רשימות כותרות.

לייב (אריה) אוליצקי נולד ב-1897 בעיירה טוריסק בפולין. הוא קיבל חינוך יהודי וכללי. פולנית הייתה שפתו מהילדות.

הוא היה מורה בבתי ספר ביידיש. יידיש היא שפה יהודית שמדברים בה חלק מהיהודים.

בשנות ה-20 פרסם סיפורים על חיי העיירה היהודית בעזרת תקופת מלחמת העולם הראשונה.

ב-1939 עבר לקובל ולימד בגימנסיה. גימנסיה היא בית ספר תיכון.

כאשר פרצה המלחמה הוגלה לעבוד בשקיריה ועבד בעבודות קשות. בין 1942 ל-1945 עבד בבית חולים צבאי ונע עם הצוות עד תום המלחמה.

אחרי המלחמה חזר לפולין. שם עורך ירחון ספרותי בשם "יידישע שריפטן".

בסוף 1959 עלה לישראל עם אשתו ובנו. התיישב בגבעתיים והמשיך לכתוב ספרים וסיפורים.

הוא פרסם יותר מ-40 ספרים ביידיש. שלושה מספריו תורגמו לעברית.

אוליצקי נפטר ב-1975 בגבעתיים. הותיר אישה, בן ונכדה.

שני אחיו, ברוך ומתתיהו, היו גם הם משוררים. שיריו של ברוך תורגמו לעברית על ידי אברהם שלונסקי.

ארכיונו נמצא בספרייה הלאומית.