לפת

לפת (Brassica rapa) היא ירק ממשפחת המצליבים (משפחה של צמחים כמו כרוב). משתמשים בה למאכל וגם כמאכל לבעלי חיים.

הלפת הייתה מוכרת כבר ביוון, ברומא, בסין ובמצרים העתיקה. מקורות יהודיים מציינים אותה גם בארץ; במשנה היא נזכרת בין ירקות הגינה ונאמרה כמזון פשוט ולעתים כמזון עניים.

הלפת גדלה בעיקר באקלים נח וממוזג. יש לה אשרוש (שורש גדול אחד) ושושנת עלים בראשו. החיצוניות והאופן שבו היא גדלה דומים לצנון. זהו גידול חד-שנתי חורפי.

קיימים זנים שונים: כדוריים, עגולים-פחוסים ושיפודיים. אפשר לאכול את השורש טרי או כבוש. העלים הירוקים מבושלים כמו תרד. בלב המטבח העיראקי מכירים קינוח בשם שלרם, שמוגש חם ומתוק ולעיתים עם תמרים, השם מגיע מפרסית.

בלמזרח אסיה יש סוגים שמאכילים בעיקר את העלים, ולא את השורש. שני זנים מפורסמים בארץ הם פאק צ'וי וכרוב נאפה.

לפת טרייה מכילה כ-30 קלוריות ל-100 גרם. לפת מבושלת מכילה כ-28 קלוריות ל-100 גרם.

לפת (Brassica rapa) היא ירק שאוכלים את השורש ואת העלים. משפחתה היא משפחת המצליבים. זהו משפחה של צמחים כמו כרוב.

הלפת גדלה במקומות עם אקלים נח. יש לה שורש גדול אחד, שנקרא אשרוש. מעל השורש צומחת שושנת עלים.

יש לפת בצורות שונות: עגולה, פחוסה וגם ארוכה. אפשר לאכול אותה טריה או כבושה. העלים מבושלים כמו תרד.

בתרבויות שונות משתמשים בלפת גם לקינוח חם ומתוק. בסין מגדלים זנים שאוכלים רק את העלים. בארץ קראו לזנים אלה פאק צ'וי וכרוב נאפה.

לפת טרייה נותנת כ-30 קלוריות בכל 100 גרם. לפת מבושלת כ-28 קלוריות לכל 100 גרם.