מחבת

מַחֲבַת היא כלי בישול, בדרך כלל ממתכת, שמשתמשים בו לטיגון.

יש השערה שהשם "מחבת" הוא תצליל, חיקוי של ההד שהתקבל בסגירת המכסה. המילה "חביתה" לביצת מטוגנת נגזרת ממנה.

סוג המתכת משפיע על איכות הטיגון כי פיזור החום שונה ממתכת למתכת. אם המתכת אינה מוליכה חום טוב, כמו נירוסטה, מצמידים תחתית מסוג אחר שמוליכה חום טוב יותר, למשל נחושת (סוג מתכת). היום רבות מהמחבתות מצופות בטפלון, ציפוי שאינו מדביק את המזון, שמורכב בתהליך של חימום ודחיסה.

יש מחבתות עם תחתית מחורצת, שמדמות צלייה על רשת. במחבת כזו נשארים על הבשר, הירק או הגבינה פסי חריכה כמו במנגל.

בעת העתיקה היו מחבתות משתי חתיכות חרס שנסגרו זו על זו. האחת שימשה כסיר והשנייה כמכסה.

בתורה משתמשים במחבת להכנת אחד מחמשת סוגי מנחה. הביטוי "מנחה על מחבת" מופיע בפיוט "ברוך אל עליון", שהוא מוטיב מרכזי בזמירות לשבת.

מַחֲבַת היא כלי בישול. בדרך כלל היא עשויה ממתכת. משתמשים בה לטיגון.

חושבים שהשם "מחבת" בא מצליל החבטה כשמוסיפים מכסה. המילה "חביתה" מגיעה מהמילה הזאת.

סוג המתכת גורם להבדל בחימום. יש מתכות שמחממות טוב יותר. אם המתכת מחממת פחות, מוסיפים תחתית מנחושת. נחושת היא סוג של מתכת.

רבים מצפים מחבתות בטפלון. טפלון היא שכבה שמונעת מהאוכל להידבק למחבת. יש מחבתות עם חריצים. הן משאירות על הבשר, הירקות או הגבינה פסים של חריכה, כמו במנגל.

בעת העתיקה היו מחבתות משתי חתיכות חרס. האחת היתה סיר והאחרת מכסה.

בתורה מכינים במחבת אחד מסוגי המנחה. הביטוי "מנחה על מחבת" מופיע בפיוט "ברוך אל עליון".