נפיחה

נפיחה (בסלנג: פלוץ, נאד) = פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצאה מפעולת מערכת העיכול.

הגז בנפיחה נוצר משילוב של אוויר שנכנס מהפה ושל גזים שמייצרים חיידקים סימביוטיים, חיידקים שעוזרים לעכל את המזון. הגז עצמו חסר ריח; הריח נוצר מתרכובות קטנות כמו חומצה בוטירית וחומרים גופריתיים.

הצליל נוצר מרטיטה של שריר פי הטבעת ולא מתנועת העכוז. קול הנפיחה תלוי בעובי השריר ובמהירות הגז היוצא. בדרך כלל הנפיחה לא מסוכנת, אך חביאה ממושכת של גזים עלולה לכאוב.

כ-90% מהגז בבטן מגיע מאוויר שנבלע; כ-10% נוצר במעי. מזונות שידועים כגורמי נפיחות כוללים בעיקר שעועית, בצל, כרוב/ברוקולי ושמרים/לחם. בשעועית יש אוליגוסכרידים, סוג פחמימה שקשה לעכל, ולכן מגיע למעי הגס ושם חיידקים מפרקים אותה ויוצרים גז.

אנשים שמאבדי יכולת לעכל לקטוז (סוכר החלב) עלולים לסבול מגזים אחרי חלב ומוצריו. גם לחץ נפשי ותמרון בגדים צמודים יכולים להגדיל יצירת גז.

אדם ממוצע פולט כ-0.5, 1.5 ליטר גז ביום, בכ-12, 25 נפיחות. מחקרים ומומחים מציינים שסביבות 10, 20 נפיחות ביום אינן חריגות.

תבלינים כמו כמון, כוסברה וקומבו (אצה יפנית) מפחיתים נפיחות אצל חלק מהאנשים. הפחתת פחמימות מזוקקות, פסטה, לחם ותפוח אדמה, יכולה להקטין גזים. אורז נחשב בדרך כלל לדגן שאינו גורם לנפיחות.

אנזימים עזרי עיכול הם חלבונים שמפרקים מזון. דוגמאות חשובות: אלפא-גאלאקטוזידאז לעיכול שעועית ולקטאז לעיכול לקטוז. תוספי אנזימים יכולים להפחית גזים כשהבעיה היא פירוק פחמימות.

פרוביוטיקה (חיידקים ידידותיים ביוגורט ותוספים) ופרה-ביוטיקה (מזון לחיידקים האלה) עשויים לשפר את איזון חיידקי המעי ולהפחית נפיחות. יחד עם זאת, צריכה מופרזת עלולה לשנות את האיזון ולחמיר את התופעה. חומרים שמפחיתים מתח פנים עוזרים להפוך גז לנמס בנוזלים, וכך מקלים על התחושות הלא נוחות.

מחקר אירופאי לא מצא הבדל בריאותי משמעותי בין אנשים שנופחים מעט לאלה שנופחים הרבה. אף על פי כן, נמצא קשר מפתיע: אנשים שנופחים יותר דיווחו על תחושת חיים שמחה יותר. לא נמצא גורם ישיר מזיק לנפיחה עצמה.

מומלץ לאימהות מניקות להימנע ממזונות שיוצרים גז, כי תינוקות לעתים מגיבים בקיא או אי נוחות אם יש יותר מדי גז בקיבתם.

הגזים הפנימיים העיקריים בנפיחה הם מתאן, מימן, חנקן, פחמן דו-חמצני וחמצן. מתאן ומימן דליקים, ולכן חלק מהנפיחות עלולות להיות דליקות. ריח הנפיחה מקורו בחומצות ושאריות פירוק חלבון.

תרבויות רבות רואות נפיחה מוגזמת כמגונה ולעתים טאבו. מצד שני, הנושא משמש הומור רחב, במיוחד משום הצלילים והריחות. הרומאים אף האמינו שהחזקת נפיחה מזיקה לבריאות.

בספרות התלמודית מופיע השם לעתים כ"עיטוש" או "הפחה". ההלכה אוסרת להתפלל קרוב למי שהפיח, ומשום סיבה זו יש כללים על ניקיון בזמן תפילה.

הרמב"ם כותב שאם מישהו לא יכול לעצור את הנפיחה בתפילה, הוא יכול להתרחק מעט עד שהגז יצא ולומר נוסח קצר שציין להתמודדות עם המבוכה. מסורת מאוחרת נמנעה מלומר נוסח זה בציבור מפאת בושה.

גם מניחי תפילין צריכים לשמור על גוף נקי; לכן הושם דגש על היכולת לשלוט בפעולות הגוף לפני שמתחילים במנהג זה.

אגדות מקשרות אירועים אישיים לנפיחה. למשל, סיפור על רבי אלעזר בן דורדיא שבו מקרה פשוט הוביל לתשובה.

נפיחות של צאן משחררת מתאן, גז חממה שמחמם את האוויר. במדינות עם הרבה עדרים, כמו ניו זילנד, חלק ניכר מפליטת המתאן מגיע מהצאן.

נפיחה (פלוץ, נאד) = יציאת גזים מהגוף דרך פי הטבעת.

הגז נוצר מאוויר שנבלע ומהחיידקים שבעיכול. חיידקים אלה עוזרים לפרק אוכל. הגז עצמו בדרך כלל לא מסריח. הריח בא מהחומרים הקטנים שהגוף מפלס.

הצליל של הפלוץ נוצר מירטיטת שריר פי הטבעת. בדרך כלל זה לא מזיק. אם מחזיקים בגזים, זה יכול לכאוב.

מזונות כמו שעועית, בצל וכרוב יכולים לגרום ליותר גז. בשעועית יש סוכר שקשה לפרק, ולכן החיידקים במעי מפרקים אותו ויוצרים גז. אנשים שלא יכולים לעכל לקטוז (סוכר בחלב) עלולים להרגיש נפיחות אחרי חלב.

בממוצע אנשים מפליטים כמה נפיחות ביום. זה נורמלי.

תבלינים כמו כמון וכוסברה עוזרים לפעמים. הפחתת לחם לבן ופסטה יכולה להקטין גזים אצל חלק מהאנשים. אורז בדרך כלל לא יוצר גז.

אנזימים הם חלבונים שעוזרים לפרק מזון. יש תוספים עם אנזימים שעוזרים לעכל שעועית או חלב.

יוגורט וחיידקים ידידותיים (פרוביוטיקה) יכולים לעזור לאיזון החיידקים במעי.

נפיחה בדרך כלל לא מזיקה. מחקר לא מצא הבדל גדול בבריאות בין אנשים שנופחים מעט לבין הרבה. אם אמא מניקה, כדאי לה להיזהר מאכילת מזונות שיוצרים גז, כי זה עלול להפריע לתינוק.

הגזים בנפיחה כוללים מתאן, מימן וחנקן. חלק מהגזים דליקים. הריח נובע מחומרים כמו חומצה בוטירית וחומרים גופריתיים.

בתרבויות רבות זה נחשב מביך ולא מנומס. אבל זה גם נושא לבדיחות ורבים צוחקים מזה.

בספרים העתיקים קוראים לנפיחה עיטוש או הפחה. בהלכה כתבו שלא נוח להתפלל ליד מי שמפיח.

צאן כמו כבשים ופרות משחררים מתאן. מתאן הוא גז חממה, גז שמעלה מעט את חום כדור הארץ.