עברית ישראלית

עברית או עברית ישראלית היא הניב של העברית המדוברת בישראל ובקSome קהילות יהודיות בעולם מאז תחילת המאה ה-20. בעשור השלישי של המאה ה-21 מדברים בה כעשרה מיליון אנשים. כ־6 מיליון מדברים בה כשפת אם, רובם יהודים ילידי ישראל (מעל 5.5 מיליון). בנוסף יש בה דוברים רבים שעלו לישראל, שני מיליון עולים, יותר ממיליון וחצי ערבים ישראלים, וכ־חצי מיליון ישראלים שחיים בחו"ל או תושבי חוץ. כחצי מיליון ערבים בשטחי יהודה ושומרון ובעזה משתמשים בה לתקשורת עם ישראלים.

העברית הישראלית היא השפה השגורה בישראל והיא אחת השפות הרשמיות עוד מימי המנדט. אין בה ניבים גאוגרפיים ברורים, אך קיימים סוציולקטים, גרסאות לשוניות שמאפיינות קבוצות חברתיות או אתניות. היא משמשת גם בדיבור וגם בכתב, בתרבות, במחקר ובמינהל. האקדמיה ללשון העברית היא הגוף הממשלתי שמכוון ומחקר את התפתחותה רשמית.

העברית הישראלית בנויה מתערובת של יסודות לשוניים. יש בה יסודות מהעברית המקראית ומלשון חז"ל, מרשומות הכתיבה של ימי הביניים ומתקופת ההשכלה. השפה הושפעה גם מערבית וממגוון שפות אירופיות שדיברו יוצריה, בעיקר יידיש, פולנית, רוסית וגרמנית. בנוסף נוצרו בה תהליכים פנימיים לשוניים שמאפיינים כל שפה חיה.

חוקרי שפה חלוקים בשאלות מרכזיות, למשל עד כמה היא קרובה לעברית המקראית. יש שמכנים אותה "עברית מודרנית" או "עברית ישראלית" כדי לבדל אותה מעברית קדומה. חלק מהחוקרים מדגישים דמיון חזק לשפות השמיות, ואחרים מצביעים על השפעות אירופיות חזקות בשל תקופה ארוכה ללא דוברים ילידיים.

המורפולוגיה, כלומר מבנה המילים, דומה מאוד לשפות שמיות אחרות. לגבי התחביר, מבנה המשפטים, יש חילוקי דעות; חלק מהחוקרים רואים דמיון לשפות הודו-אירופיות.

חוקרים שונים מציעים תיאורים שונים. יש שטענו בעבר שהעברית המודרנית היא "שפה אירופית בלבוש עברי". עם עליית הדוברים הילידיים ושילוב דוברי שפות לא-אירופיות, סברו אחרים שהיא שמית במהותה. חלק מהחוקרים, כולל ברוך פודולסקי וחיים רבין, רואים דמיון רחב למקורות העתיקים שלה. יש גם תיאוריות היברידיות שמדברות על השפעות שמיות והודו-אירופיות גם יחד.

העברית הישראלית ממשיכה להשתנות. הבדלים בין דורות ניכרים בעיקר באוצר המילים ובפישוט כללים לשוניים. למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה במספרים המונים פחתה אצל צעירים. כללי בג"ד כפ"ת, כלומר החלפת עיצורים סותמים לחוככים במצבים מסוימים, השתנו והותאמו למערכת המודרנית.

השפה חשופה להשפעות חזקות משפות אחרות, בגלל רב-לשוניות בסביבה. ההשפעות העיקריות הן מיידיש, מערבית ומאנגלית, אך יש גם מילים מצרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית ואיטלקית. יש הבדלים בין דורות: הדור הוותיק נשמע מושפע מיידיש ושפות סלאביות, בעוד שעכשיו נשמעות גם השפעות אנגליות.

הגיית העיצורים בעברית הישראלית מראה שונות בין דוברים וקבוצות. כמה נקודות חשובות:
- כאשר נו"ן באה לפני עיצורים וילוניים כ־ק או ג, רבים שומעים צליל שנשמע כמו "נג". זה אלופון, וריאציה של צליל אחד.
- עי"ן (האות ע) כמעט ואינה נהגית כעיצור לועי חוכך וקולי אצל רוב הישראלים. רבים מחליפים אותה ב"עצירה" קלה, קרובה לקול של שבר נשימה.
- חי"ת נהגית בדרך כלל כצליל גרוני חוכך [χ], אך בהגייה ספרדית ותימנית נשמעת לעתים כצליל לועי [ħ].
- רי"ש נשמעת בצורות שונות: אצל רוב הישראלים היא הולכת לכיוון צליל גרוני רוטט או חוכך קולי, בעוד שבספרדית ותימנית יש צליל מקיש כמו R קל.

שינויים אלה משקפים את המכלול ההיסטורי והחברתי שבעברית הישראלית.

עברית ישראלית היא הצורה של העברית שמדברים בישראל מאז תחילת המאה ה-20. כיום מדברים בה כעשרה מיליון אנשים. כ־6 מיליון מהם מדברים בה כשפת אם.

העברית הזאת היא שפה רשמית בישראל. אין לה ניבים שונים לפי מקום, אבל יש סגנונות שמאפיינים קבוצות שונות. האקדמיה ללשון העברית עוקבת אחרי השפה.

עברית ישראלית שילבה הרבה מקורות. יש בה מילים ומשפטים מהעברית המקראית ומלשון חז"ל. יש בה גם השפעות מערבית ומשפות אירופה, כמו יידיש ורוסית. עם הזמן הופיעו בה גם חידושים פנימיים.

חוקרים שונים אומרים דעות שונות. חלקם אומרים שהיא שפה שמית, דומה לשפות קדומות. אחרים רואים בה גם השפעות אירופאיות. יש אף רעיונות שמשלבים את שניהם.

העברית משתנה עם הזמן. בין צעירים ומבוגרים יש הבדלים בעיקר במילים. יש בחלק מהמקומות פישוטי כללים ישנים. ההשפעות הגדולות מגיעות מיידיש, ערבית ואנגלית. יש גם מילים שמקורן בשפות נוספות.

הגיית אותיות שונה אצל קבוצות שונות. כמה דוגמאות פשוטות:
- נו"ן לפני ק או ג נשמעת לפעמים כמו צליל "נג".
- עי"ן (האות ע) אצל רוב האנשים נשמעת כמו עצירה קטנה בקול.
- חי"ת נשמעת בדרך כלל כצליל גרון חזק אצל רבים.
- רי"ש נשמעת בצורות שונות; בחלק מהדוברים היא רוטטת, ובחלק יש צליל דומה ל"ר" קל.

שינויים אלה נובעים מהשילוב של שפות והשינויים בין דורות.