פטרוזיליה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאה מדרום אירופה. הצמח הוא דו-שנתי, כלומר, הוא משלים מחזור חיים של שנתיים.
עליו ירוקים וכהים. ביוון העתיקה היא סימלה מוות ופוזרה על קברים. הרומאים החלו להשתמש בה במטבח וכך הפכה לתבלין נפוץ.
ברפואה העממית מיוחסים לפטרוזיליה סגולות רבות, ונאמר שהיא מסייעת לבעיות בעיכול, בריח רע מהפה, בגזים, בתפקוד הערמונית ובמחלות כליות. יש שמייחסים לה גם השפעה על דרכי השתן. היא עשירה בוויטמינים A ו‑C ובברזל, ובעלת נוגד חימצון בשם רוטין, חומר שעוזר להגן על תאים מפני נזק.
הצמח הכיל גם פסוראלן (psoralen), רעלן פוטוטוקסי ופוטוקרצינוגני. משמעות הדבר היא שהוא עלול להגביר רגישות לאור השמש ולפגוע ברקמות וב‑DNA אצל רגישים.
שם הפטרוזיליה מקורו ביוונית: Πετροσέλινον (Petroselinon). משמעות השם היא "כרפס הסלעים", הלחם של πέτρα (אבן) ו־σέλινον (סלרי/כרפס). תעתיקים של השם הופיעו בתלמוד והמשיכו לעבור בלטינית ובשפות אירופאיות, ומשם הגיעו הצורות המודרניות כמו Parsley באנגלית.
פטרוזיליה גדלה היטב בתנאי האקלים הישראלי. משתלות מוכרות שתילים שנוח לשתול בסתיו. רצוי עציץ עמוק כדי לאפשר לשורש להתפתח. הצמח זקוק לפחות לחמישה שעות אור ביום ולהשקיה מתונה. הוא מתרבה מזרעים, אך זמן הנביטה ארוך ולעיתים מרתיע גננים ביתיים.
במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה משתמשים בפטרוזיליה טרייה קצוצה כקישוט ותיבול. היא מופיעה במתכונים עם תפוחי אדמה, אורז, דגים, עוף, טלה ובתבשילים כמו גולאש. באירופה נוהגים לשלב אותה בבוקה גרני, צרור עשבי תיבול לתיבול צירי מרק ותבשילים.
פטרוזיליה היא עשב תיבול ירוק. שמה המדעי Petroselinum crispum.
הצמח גדל בשתי שנים. כלומר: הוא מתפתח במשך שנתיים.
פעם ביוון קיבלו אותה עם קברים. הרומאים החלו לבשל איתה.
אנשים נטו לומר שפטרוזיליה טובה לעיכול ולריח הפה. היא עשירה בוויטמינים A ו‑C ובברזל. יש בה רוטין, חומר שמגן על התאים.
אבל גם יש בה חומר שנקרא פסוראלן. פסוראלן יכול לגרום לעור להיות רגיש לשמש.
השם מגיע מיוונית: Πετροσέλινον. זה אומר "כרפס של סלע" או "סלרי הסלעים". השם התקדם לשפות שונות והפך ל־parsley באנגלית.
פטרוזיליה טובה לגינה ולעציץ. שותלים בסתיו בעציץ עמוק. היא צריכה לפחות חמש שעות אור ביום והשקיה מתונה. היא גדלה מזרעים, אבל הנביטה שלה איטית.
במטבחים רבים מפזרים מעל מנות פטרוזיליה קצוצה. היא משדרגת תבשילים עם תפוחי אדמה, אורז, דגים, עוף וטלה. לפעמים מכניסים אותה לצירי מרק בתור צרור עשבים.
תגובות גולשים