ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי. שמה רי"ש (רֵיש).

המבטא המקורי של רי"ש היה כנראה עיצור מכתשי מקיש, נדנוד חוד הלשון ליד השיניים, הדומה ל‑R בספרדית. לצד זה יש עדויות שאולי נשמעה גם כעיצור ענבלי חוכך, צליל מהגרון, בדומה ל‑R בצרפתית. במקורות ביניימיים מופיעות עדויות שונות לגבי צורת ההגייה, והחלוקה המסורתית בספר יצירה מצרפת את ר' לעצורי השיניים, דבר שמרמז על הגייה קדמית.

בחלק ממסורות השפה ר' מקבלת דגש חזק, ובקריאה המסורתית של המקרא יש שבעה עשר מקרים כאלה. עם זאת, בדקדוק העברי ר' לעיתים ניחנת בהתנהגות של אות גרונית ולכן אינה מקבלת דגש בדרך כלל. במאות האחרונות חדרה לעברית המודרנית ההגייה הענבלית מרבות מהשפות האירופאיות. כיום בישראל ר' נשמעת בעיקר כצליל מהגרון (ענבלי חוכך) או כצליל מקורב וילוני. בסופי מילים היא לעיתים נשמעת כאילו היא תנועה אחורית. בדיבור פורמלי נשמרת לפעמים ההגייה המכתשית המקורית.

האות התפתחה מצורת הראש, ומכאן שמה רי"ש. בקידוד Unicode האות מיוצגת ב‑05E8. בקוד ASCII הוצגה בערכים ישנים כ‑F8. במורס ר' מיוצגת על ידי הרצף .-. . יש גם ייצוג בכתב ברייל, ובאלפבית הצלילי משתמשים במילה "רות" לציון האות. באיתות דגלים ר' מיוצגת בשילוב דגלים הפונים צפונה-מזרחה וצפונה-מערבה.

בגימטריה ערכה של ר' הוא 200. בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ר' היא כ־5.42% מכלל האותיות. האות משמשת כקיצור למילים כמו רב, רבי, רבנו וגם לציון "ראה" או "ראו" בהפניות. בביטוי ילדים נפוץ נאמר "בשין-קוף-ריש" כדי לציין שדבר מה אינו נכון.

ר' היא האות העשרים באותיות העבריות. שמה רי"ש.

פעם ר' הוגתה כמו R בספרדית. זה אומר שהלשון נעה ליד השיניים. אחר כך דוברי עברית רבים החלו להגיד את ר' מהגרון. זה דומה ל‑R בצרפתית. היום רוב האנשים בישראל אומרים את ר' מהגרון. לפעמים היא נשמעת שונה בסוף המילה.

האות נקראת רי"ש כי היא נוצרה מצורת הראש. בקוד Unicode היא 05E8. במורס ר' היא .-. . בכתב ברייל יש לה סימן משלה. בצלילי משתמשים במילה "רות" עבור האות.

בגימטריה ערכה של ר' הוא 200. (גימטריה היא שיטה שמקשרים אותיות למספרים.) ר' משמשת לקיצור של רב ורבי. ילדים אומרים לפעמים "בשין-קוף-ריש" כשמשהו לא נכון.