שריטילי
שריטילי הוא שד ביתי קטן. שד מוצאיו בתרבות העממית של אירופה. (שד = יצור דמיוני קטן). הוא גר במרתף, בארון או במזווה. לפעמים אומרים שהוא מביא מזל טוב לבית. לשד זה קוראים בשפות שונות: ברוסית דומובויי (שם ברוסית), ביידיש שרעטעלע (נהגה שְרֶטֶלֶה). הצורה "שריטילי" מופיעה בספרים של ש"י עגנון. יש סיפורים ...
דב נוי
דב נוי (1920, 2013) היה חוקר של סיפורי עם. פולקלור (פולקלור = סיפורים ומסורות של אנשים) היה תחום העיסוק שלו. נוי נולד בעיירה קולומיאה, באזור שהיה פעם פולין. בילדותו למד בבית ספר יהודי ובגימנסיה. בשנת 1938 עלה ארצה. בשנים 1941, 1945 שירת בצבא הבריטי. אחרי המלחמה לימד ועבד במחנות בקפריסין בעבודות חי...
אנריק ולור אי ויווס
אנריק ולור אי ויווס (1911, 2000) נולד בוולנסיה. הוא היה חוקר שפות וסופר סיפורי עם. כשהיה צעיר כתב לעיתון El Tio Cuc. הוא רצה שוולנסיה תהיה עצמאית יותר. בזמן מלחמות תמך ברפובליקה. אחרי המלחמה כתב סיפורי עם בשם rondalles. rondalles הם סיפורים עממיים. בשנות ה-60 הוא נאסר בגלל פעילותו הפוליטית. אחרי ש...
אתנופואטיקה פסיכולוגית
אתנופואטיקה פסיכולוגית בודקת סיפורי עם כדי להבין את הנפש. הפסיכואנליזה (שיטה שחוקרת חלקים נסתרות בנפש) היא הכי בולטת. החוקרים מחפשים סמלים, תמונות ורעיונות שחוזרים בסיפורים. זה נקרא סמיוטיקה (חקר של סמלים). במקרים רבים הגישות האלה עזרו בטיפול ובהבנה של אנשים. יש גם אנשים שמפקפקים בהן ומשווים אותן ל...
אתנופואטיקה
אתנופואטיקה חוקרת סיפורי עם. המונח הפך נפוץ בשנות ה-60. החוקרים מצאו שתרבויות משתנות. רעיונות וסמלים לא תמיד זהים בכל מקום. הדגש הוא על המספר. המספר הוא האדם שמספר סיפור בעל פה. ה'היגוד' זה אומר: להגיד את הסיפור בפני קהל. המספר שומר על פרטיותו. הוא מעביר מסרים וערכים לילדים ולנוער. יש גם 'משאלה כ...
תאוריית השיירים
תאוריית השיירים היא רעיון על מקור סיפורי עם. תאוריה (רעיון שמסביר משהו). אדוארד טיילור כתב על זה ב-1871 בספר 'התרבות הפרימיטיבית'. הרעיון אומר שסיפורים ישנים נשארים גם כשהזמן משתנה. שיירים (שאריות, חלקים ישנים) של מיתוסים קדומים יכולים להישאר בסיפורי עם. למשל, יש מעשייה קשה שמדברת על אכילת בנים ב...
סיפור עם
סיפורי עם הם סיפורים שאנשים מספרים זה לזה כבר זמן רב. הם מופיעים בגרסאות שונות, ולעתים לא יודעים מי כתב אותם. יש שני סוגים עיקריים: מעשיה ואגדה. מעשיה (סיפור עם קסם) לא קשורה לזמן ומקום. אגדה (סיפור שנראה אמיתי) כוללת מקום או זמן....
פולקלור
פוֹלקלוֹר הוא שם לדברים שעוברים מפה לאוזן. פירוש המילה: folk = עם, lore = מסורת בעל פה. הוא כולל מנהגים, שירים, סיפורי עם, לבוש ואומנות שעמם אנשים מזוהים. המושג הומצא על ידי ויליאם ג'ון תומס ב-1846. החוקר קבע שפולקלור זה דבר שיש ללמוד. הפולקלור התקיים יחד עם הצמחת מדינות ועם תעשייה. כשהחברה השתנת...
רוח רפאים
רוח רפאים היא הופעה של אדם שמתו. לפעמים קוראים לה פנטום. אנשים מדברים על נשמה שנשארה במקום ולא עלתה לעולם. בסיפורי עם (סיפורים שעוברים מדור לדור) אומרים שהמת נשאר על הארץ כדי להשלים משימה. יש רוחות טובות שעוזרות, ויש רוחות שמנסות להפחיד. לפעמים הן בלתי נראות, אבל זזים חפצים או נשמעים רעשים. יש ד...
ג'וחא
ג'וחא הוא דמות מצחיקה בסיפורי עם. שמו בערבית הוא جُحا. קוראים לו גם נאסר א-דין. הסיפורים שלו מסופרים בארצות ערב ובמקומות אחרים. גם יהודים מספרים את הסיפורים בשפה שנקראת לאדינו (שפת יהודי ספרד). דמותו משתנה. לפעמים הוא חכם. לפעמים הוא טיפש. הוא עושה שטויות ולעיתים גם מרמה אנשים. לפעמים הוא נופל בפח ...
לילית (מיתולוגיה)
לילית היא דמות מסיפורי עם ישנים. אנשים ראו בה שדית או אשה מיוחדת. לפעמים סיפרו שהיא מסוכנת לתינוקות. לכן אנשים עשו קמיעות (חפצי־הגנה). השם מופיע גם בסיפורים עתיקים ממסופוטמיה, ליד שמות כמו גילגמש. בלשון הקדומה השם כמעט לא חוזר. בתלמוד ובאגדות מאוחר יותר תיארו אותה כספרות מפחידה ומוכרת. בימי הביני...
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי (שמו המלא שלמה זינוול רפופורט) נולד ב-1863 ונפטר ב-1920. הוא כתב סיפורים, שירים ומחזות ביידיש ובשפה הרוסית. אחד המחזות המפורסמים שלו נקרא "הדיבוק". אנ-סקי גדל במשפחה דתית. אחר כך הפסיק לשמור דת ולמד ספרים וחומרי לימוד חדשים. הוא שינה את שמו לשם עט, אנ-סקי. הוא הצטרף לתנועה סוציאליסטית. כ...
טאו טאו
טאו טאו (ביפנית: タオタオ絵本館) היא סדרה מצוירת בת 52 פרקים. היא הופקה ב-1983. בישראל שודרה בטלוויזיה החינוכית ב-1986 ובתחילת שנות התשעים. שיר הפתיחה בוצע על ידי אילנית. טאו טאו הוא דב פנדה צעיר. הוא גר בעמק קסום בסין עם אמא פנדה. חברו המשפחתי הוא קיקי הקוף. בכל פרק עולה בעיה קטנה שילדים מכירים. אמא פנד...
טובאנית
טובאנית (טיבה דיל) היא שפה טורקית. כ‑200,000 איש ברפובליקת טובה בסיביר מדברים בה. יש בה מילים משפות אחרות, כמו מונגולית ורוסית. בשנות ה‑30 נזיר בשם לופסאן‑צ'ימיט בנה דרך לכתוב את השפה באותיות לטיניות. אחר כך שילבו אותיות רוסיות (קירילית). קירילית היא הכתב שרוסיה משתמשת בו. היום משתמשים בגרסה של הקי...