תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם תרגומים של הטקסט העברי לשפות אחרות. התרגומים הראשונים נעשו בידי יהודים כבר בראשית הספירה (המאה ה־1), כשהשפה העברית הפסיקה להיות שפת היום־יום. כדי שהקהל יבין את התורה בבתי־כנסת, נהגו לקרוא פסוק בשפת המקור ומתורגמן חזר אחריו בשפה המדוברת. עם הזמן נוצר הצורך לא רק להעביר מילים, אלא גם לפרש רעיונות ולתרגם בדרך שתתאים לתרבות ולהלכה החדשה.

תרגומים נעשו על־ידי יהודים ונוצרים, ולפעמים המטרות שונות. תרגומים יהודיים נכתבו לרוב מהנוסח העברי והיו מיועדים לפרשנות ולהנגשה. התרגומים הנוצריים רבים נעשו כחלק מהביבליה הנוצרית, ובמקרים רבים כללו גם את הברית החדשה.

משום שהתרגום משנה פעמים את המשמעות, היו ונותרו מחלוקות בין קבוצות דתיות שונות. ויכוחים אלו נוגעים למה שאפשר או צריך לתרגם, ואיך להתמודד עם פסוקים בעייתיים מבחינה תאולוגית.

לצד התרגומים ליוונית, התפתחו תרגומי ארמית מסורתיים של היהודים. התרגום הארמי העיקרי לתורה נקרא "תרגום אונקלוס" (Onkelos). אונקלוס הוא תרגום יחסית מילולי, והוא משלב לעתים השפעות הלכתיות. קיימים גם תרגומים ארץ־ישראליים אחרים, כמו תרגום יונתן ותרגום נאופיטי.

אונקלוס מיוחס במסורת לתקופה הקדומה ולקשר למקורות תלמודיים. הוא נכתב במטרה לקרב את הטקסט לשפת הדיבור הארמית של התפוצות, ומלווה בפירושים רבים שנכתבו אחריו.

אחד התרגומים החשובים ביותר הוא תרגום השבעים (Septuaginta, LXX), תרגום יהודי ליוונית שנעשה במצרים במאה ה־3 לפנה"ס. תרגום זה השפיע מאוד על הנוסח והתפוצה של טקסטים, והוא שימש יסוד לתרגומים נוצריים ולהשוואת נוסחים.

הסיפור המסורתי מספר על כמה עשרות חכמים שתירגמו את התורה ואיש איש בנפרד אך הגיעו לתוצאות דומות. במציאות היו גרסאות רבות של השבעים, וכתבי־יד חשובים שומרו (למשל סינאיטיקוס, ווטיקאנוס).

תרגומים ללטינית הופיעו כבר מהמאה ה־2. התרגום הלטיני המוכר ביותר הוא הוולגטה (Vulgate) של הירונימוס. הירונימוס (סוף המאה ה־4) תיקן ואיחד תרגומים קודמים ותרגם חלקים מהמקרא ישירות מהעברית.

וולגטה הפכה לנוסח הרשמי של הכנסייה הקתולית. היא הטיבה להפיץ את הטקסט הלטיני ושימשה בסיס להשפעות תרבותיות ולתרגומים בימים שאחרי.

במאה ה־20, 21 הופיעו תרגומים מודרניים לעברית ישראלית. דוגמאות בולטות הן "תנ"ך רם" ו"מקרא מבואר". חלק מתרגומים אלה עוררו דיונים על נאמנות למסורת ועל סגנון.

בהיסטוריה תורגם המקרא לעשרות שפות. תהליכי התרגום כללו גם המצאת כתב חדש או התאמת אלפבית. תרגום השבעים, הוולגטה ותרגומים מודרניים להשפיע על שפות אירופאיות רבות. בתרגומים לאנגלית בולטו ויקליף, טינדייל וכן "תרגום המלך ג'יימס" (KJV) משנת 1611.

לא קיימת שפה בה ניתן לתרגם ב־100% בדיוק. לכל מילה יש כמה אפשרויות תרגום וקונוטציה (משמעות נלווית). לכן בכל תרגום יש גם פרשנות. יש גישות "תרגום מילולי" ושיטות "תרגום מרחיב" שמוסיפות פרטים פרשניים. דוגמה פשוטה: המילה "שמיים" יכולה להתאים באנגלית ל‑Sky (שמים טבעיים) או ל‑Heaven (מימד רוחני). כל בחירה משנה קצת את ההבנה.

יש פסוקים וביטויים שקשה לתרגם בלי לאבד רמזים לשפה המקורית. גם הבדלי תרבות והלכה דורשים שינויים. לחוקרים, תרגומים עתיקים משמשים כלי חשוב לבדוק נוסחים ולגלות פרשנויות שונות.

מספר כללי: תרגומים שימשו להנגשת הטקסט, הם משפיעים על איך אנשים מבינים את התנ"ך, והם חלק בלתי־נפרד מתולדות הספר והפרשנות שלו. עד אוקטובר 2019 תורגם התנ"ך ל־698 שפות, במטרה להגיע לכמה שיותר דוברי שפות שונות.

לפני שנים רבות תרגמו את התנ"ך משפת המקור לשפות אחרות. יהודים בתחילה תרגמו ליוונית וארמית. זה קרה כי אנשים כבר לא דיברו עברית ימי־יום.

תרגומים נעשו על־ידי יהודים ועל־ידי נוצרים. תרגום של נוצרים כולל לעיתים גם את הברית החדשה. תרגום של יהודים בדרך־כלל נשען על הטקסט העברי.

אחת הגרסאות המוכרות נקראת "אונקלוס". אונקלוס (תירוג ארמי) משמר כמעט את המילים המקוריות. יש גם תרגומים מהארץ שנקראים תרגום יונתן ותרגום נאופיטי.

תרגום חשוב אחר ליוונית נקרא "תרגום השבעים". אומרים שהוא נעשה במצרים. תרגום זה עזר ליהודים שדיברו יוונית להבין את כתבי הקודש.

הוולגטה הוא תרגום ללטינית שערך אדם בשם הירונימוס בסוף המאה הרביעית. הוולגטה היה נפוץ בכנסייה.

מאוחר יותר תורגמו ספרי התנ"ך לשפות כמו אנגלית, גרמנית ועוד. באנגלית יש תרגומים ידועים כמו של ג'ון ויקליף, טינדייל ו"תרגום המלך ג'יימס" מ‑1611.

=למה קשה לתרגם?
אף תרגום אינו זהה לגמרי למקור. כל מילה יכולה להיות מתורגמת בכמה אופנים. לדוגמה, המילה "שמיים": אפשר לתרגם ל‑Sky (שמים רגילים) או ל‑Heaven (מקום רוחני). כל בחירה משנה קצת את המשמעות.

תרגומים עוזרים לאנשים לקרוא ולהבין את התנ"ך. לפעמים הם גם מוסיפים פירושים. עד אוקטובר 2019 תורגם התנ"ך ל‑698 שפות, כדי שאנשים מדוברים ישונים יוכלו לקרוא אותו.