Clostridium botulinum

Clostridium botulinum (קְלוֹסְטְרִידִיוּם בוֹטוּלִינוּם) הוא חיידק מייצר נבגים (spores, תאי הישרדות קטנים). החיידק מייצר רעלן חזק מאוד, רעלן הבוטולינום, שגורם למחלה הנקראת בוטוליזם ולהרעלה שיכולה להביא לשיתוק שרירים.

הרעלן משמש גם כנשק ביולוגי ובשימושים רפואיים. גרסאות מטופחות של הרעלן משמשות בחומרים קוסמטיים כמו בוטוקס ולטיפולים רפואיים אחרים, למשל לפזילה והזעת יתר.

מקור השם "בוטולינום" הוא מהמילה הלטינית Botulus (נקניק), ומכאן השם העברי "נקנקת". במחקר בתחילת המאה ה-19 יוסטינוס קרנר קישר את המחלה ל"רעל הנקניקיות". החיידק נתגלה ובודד לראשונה ב-1897 על ידי אמיל ואן ארמנחם.

ידועים שבעה סוגי רעלן המסומנים A, G. לכל סוג יש שוני קל ברעלן ובתגובה החיסונית. הסוגים A, B ו-E הם החשובים ביותר בבני אדם. רעלן מסוג A משמש בתעשייה הרפואית לייצור בוטוקס.

החיידק ונבגיו נמצאים בעיקר באדמה, במים ובמעי יונקים ודגים. הנבגים יכולים להישאר רדומים עד שתנאים מתאימים לגדילה. תנאים שמעדיפים התרבות כוללים חוסר חמצן, pH בין 4.8 ל-7.0, וטמפרטורה חמה יחסית. החיידקים עצמם בדרך כלל לא מזיקים בלי ייצור הרעלן.

בוטוליזם מתחלק לשלושה סוגים עיקריים: בוטוליזם תינוקות, בוטוליזם במזון (מזון מושמר לא נכון או שלא חומם כראוי) ובוטוליזם בפצעים. יש גם מקרים נדירים של שאיפה מהאוויר.

הרעלן נכנס לדם ומגיע לסיום העצב המחבר לשריר. שם הוא מונע שחרור אצטילכולין, חומר שמעביר אותות מהעצב לשריר. התוצאה היא חולשה ולפעמים שיתוק.

תסמינים ראשוניים כוללים בחילה והקאה, קושי בבליעה ודיבור, כפל ראייה, אישונים מורחבים ותחושת יובש בגרון. אבחון קשה לפעמים, אך חשד גובר כאשר מספר אנשים אכלו את אותו מזון.

שיעורי התמותה ירדו מאוד במאה ה-20, מ‑כ-70% בעבר לכ‑סביבות 2% בסוף המאה ה-20, אך מקרי המחלה עדיין מופיעים, ובמיוחד בקרב תינוקות.

האנטידוט קושר רעל חופשי בדם אך לא מפרק רעלן שכבר נקשר לעצב. ההחלמה תלויה בצמיחת סינפסות חדשות בתאי העצב, תהליך שלוקח שבועות עד חודשים. האנטידוט הנפוץ מופק מנסיוב סוסים ויכול לגרום לתגובות אלרגיות חזקות. לא נותנים אותו לתינוקות מתחת לגיל שנה.

חקר פעולת הרעלן סייע להבנה עמוקה של הפעילות הסינפטית, ועוזר בפיתוח טיפולים לנוירולוגיה, כגון מחלות פרקינסון. לאחר עיבוד כימי מתאים, ניתן להשתמש ברעלן כמוביל לתרכיבי חיסון דרך הפה.

Clostridium botulinum הוא חיידק. הוא מייצר רעלן חזק. רעלן זה יכול לגרום למחלה בשם בוטוליזם.

החיידק עושה נבגים. נבגים הם חלקיקים קטנים שעוזרים לחיידק לשרוד זמן רב.

השם קשור במילה נקניק. לפני שנים חשבו שהמחלה באה מאכילת נקניקים. ב־1897 גילו את החיידק.

יש כמה סוגים של הרעלן. שלושת הסוגים החשובים בבני אדם הם A, B ו‑E. הרעלן מסוג A משמש גם להכנת בוטוקס לטיפולי קוסמטיקה.

החיידק נמצא באדמה, במים ובמעי של בעלי חיים. נבגים יכולים להישאר רדומים עד שתנאים מתאימים לגדול.

יש שלוש דרכים עיקריות לחלות: אצל תינוקות, ממזון מושמר לא נכון, וממטראומה לפצע. יש מקרים נדירים מהשאיפה של הרעלן.

הרעלן מונע מאצטילכולין (חומר שעוזר לשרירים לזוז) לצאת מהעצב. זה גורם לחולשה ולעתים לשיתוק.

תסמינים נפוצים: בחילות והקאות, קושי בבליעה ודיבור, ראייה כפולה, ועיניים רחבות. אצל תינוקות חשוב לא לתת דבש עד גיל שנה. דבש יכול להכיל נבגים.

יש אנטידוט שמקשר את הרעלן החופשי בדם. הוא לא מפנה רעלן שכבר נקשר לעצבים. החלמה דורשת זמן, כי העיצבים צריכים להשתקם.

חקר הרעלן עזר למדענים להבין איך עצבים מדברים עם שרירים. זה גם עוזר בפיתוח טיפולים למחלות עצב אחרות.