עֲמִילָן הוא ביופולימר (חומר אורגני גדול) ורב-סוכר (מולקולת סוכר ארוכה) הבנוי מיחידות גלוקוז. גלוקוז הוא סוכר פשוט שהצמחים מקשרים יחד לאחסון אנרגיה. בעמילן הצמחים שומרים סוכר זמין להפקת אנרגיה כימית.
בני אדם מעכלים עמילן באמצעות אנזימים, והוא מקור אנרגיה מרכזי לתזונה. העמילן מצוי בעיקר בדגנים ובשורשים אכילים. במטבח משתמשים בו, ובעיקר בעמילן תירס, כדי להסמיך רטבים ולהשפיע על מרקם המזון. בתעשייה משתמשים בו לייצור דבקים, נייר וטקסטיל. עמילן אינו מתמוסס בקלות במים כמו גלוקוז.
אנזים העמילאז (חלבון שמפרק עמילן) נמצא ברוק ובלבלב. לעיסת לחם ממושכת חושפת את טעמו המתוק של הגלוקוז. שרידי עמילן נמצאו בשיני ניאנדרטלים ובאבני ריסוק, מה שמראה שימוש עתיק במזונות עמילניים. צריכת עמילן גדלה אחרי המהפכה החקלאית, ואצל קבוצות שאכלו הרבה עמילן יש לעתים יותר עותקים של הגן AMY1, המגביר הפרשת עמילאז ברוק. גם בתהליך הביות של כלבי בית נרשמה עליה בעותקי גנים העוסקים בעמילאז, מה שאיפשר עיכול טוב יותר של מזונות צמחיים.
שימוש תעשייתי בעמילן הופיע כבר במצרים העתיקה, שם השתמשו בצמח הפפירוס. מאוחר יותר השתמשו בו בנייר בסין. בתקופה המודרנית התרחב השימוש בתעשיות כמו קוסמטיקה, ותירס הפך למקור העיקרי לעמילן תעשייתי.
עמילן בנוי משתי פחמימות פולימריות: עמילוז ועמילופקטין. עמילוז הוא שרשרת כמעט ישרה של יחידות גלוקוז. עמילופקטין הוא שרשרת עם הסתעפויות רבות. קשרים בין יחידות הגלוקוז נקראים קשרים גליקוזידיים; קיימים קשרים מסוג 1, 4 ו-1, 6. ההסתעפויות בעמילופקטין מקנות לו שטח פנים גדול יותר, ולכן אנזימים מפרקים אותו מהר יותר מעמילוז.
עמילן מיוצר בכלורופלסטים (אברונים בצמח המבצעים פוטוסינתזה). בצמחים שאינם ירוקים הוא מיוצר בעמילופלסטים, שמיועדים לאחסון.
זרעים מכילים עמילן שמספק אנרגיה לגן הצומח. ברוב הזרעים הריכוז הוא כ-60%, 75%. עמילן מצוי גם בפקעות, שורשים ועלים. בעולם, עמילן מספק כ-70%, 80% מהקלוריות שאנשים צורכים.
חוץ ממזון, משתמשים בעמילן לייצור ציקלודקסטרינים. ציקלודקסטרינים הם מולקולות שמכינים בעזרת אנזימים, ומשמשות בתעשיית המזון ובחומרי ספיחה לריחות.
עמילן מעורבב עם מים ומורתח כדי לעמלן בד. העמלון מקשה את הבד, מונע ספיגת לכלוך ويسهل את כביסתו. במאה ה-19 חיזקו בו צווארונים ושרוולים; היום יש גם תרסיסי עמילן למכבסה.
תמיסת יוד משנה צבע לכחול כהה בנוכחות עמילן, במיוחד עמילוז. אם אין עמילן, הצבע נשאר צהוב-כתום. שינוי זה נגרם בידי התרכובת שנוצרת בין היוד והעמילן.
עֲמִילָן הוא חומר גדול בצמחים. ביופולימר (חומר גדול של יצורים חיים) רב-סוכר (מולקולת סוכר ארוכה). צמחים שומרים בו סוכר כדי לקבל אנרגיה.
אנשים יכולים לעכל עמילן. עמילן יש בדגנים ובשורשים. במטבח מוסיפים עמילן כדי להסמיך רטבים. בתעשייה משתמשים בו להכנת דבק ולנייר.
אנזים עמילאז (חלבון שמשבור עמילן) נמצא ברוק. לעיסת לחם עושה אותו מתוק, כי העמילאז מפרק אותו. שרידי עמילן נמצאו אצל ניאנדרטלים, אז אנשים ידעו להשתמש במזון כזה מזמן.
עמילן בנוי מגלוקוז (סוכר פשוט). יש שני סוגים עיקריים: עמילוז, שהוא שרשרת ישרה; עמילופקטין, שהוא שרשרת עם הסתעפויות. עמילופקטין נשבר מהר יותר על ידי האנזימים.
הצמחים מייצרים עמילן בכלורופלסטים (חלק בתא שעוזר ליצור מזון). ברקמות שאינן ירוקות עושים זאת בעמילופלסטים, שהם חדרי אחסון.
זרעים מלאים בעמילן. העמילן עוזר לזרע לצמוח. עמילן נמצא גם בבטטות, תפוחי אדמה ועלים.
כשהעמילן מבושל במים, אפשר לעמלן בגדים. העמלון מקשה את הבד ועוזר לשטוף לכלוך.
מעמילן מכינים ציקלודקסטרינים (מולקולות מיוחדות) בעזרת אנזימים. משתמשים בהן במזון ובחומרים שמסירים ריחות.
כדי לבדוק עמילן מוסיפים יוד. אם יש עמילן הצבע הופך לכחול כהה.
תגובות גולשים