פקודת הנזיקין
פקודת הנזיקין היא חוק ישן שהביאו בזמן השלטון הבריטי. פקודה כאן משמעה חוק או תקנה. החוק מסביר מתי אדם שגרם נזק חייב לפצות. הפקודה מגדירה רשלנות. רשלנות זה כשמישהו לא זהיר ופוגע באחרים. היא גם מדברת על הפרת חובה חקוקה. זאת אומרת לעבור על חוק שמגן על אנשים. הפקודה יצאה ב-1944. היא נלקחה מעיקרון בריטי...
עוולת התקיפה
תקיפה היא פגיעה בגוף של אדם אחרת ללא רשות שלו. אם זה קורה, האדם יכול לתבוע פיצוי. הרעיון הגיע מהמשפט האנגלי. מהמשפט הזה יצאו שלוש קבוצות: תקיפה בפועל, איום בתקיפה, וכליאת שווא. בישראל חוק הנזיקין נכנס לשימוש ב-1942. ב-1944 הוסיפו אליו את התקיפה. היום התקיפה מוסדרת בסעיף 23. תקיפה היא שימוש בכוח נ...
דיני נזיקין
דיני הנזיקין עוסקים במקרים שבהם מישהו נפגע או משהו שלו ניזוק. "נזק" הוא פגיעה בגוף או ברכוש. דוגמאות: תאונות דרכים, צד רופאים שעשה טעות, או רעש חזק שמפריע. כשיש נזק, חוקי הנזיקין בודקים מי אחראי. בדרך כלל מי שפגע חייב לשלם פיצוי. "פיצוי" זה כסף שיכול לעזור לתקן או להחליף את מה שניזוק. לפעמים בית ...
הסתכנות מרצון
הסתכנות מרצון היא מצב שבו אדם מסכים לקחת סיכון ופוגע בו. סיכון כאן הוא אפשרות שמשהו רע יקרה. פיצויים הם כסף שמי שנפגע מקבל כדי לתקן את הנזק. יש שלושה דברים שצריך לראות ביחד כדי לומר שמדובר בהסתכנות מרצון: שהאדם ידע על הסכנה (ידע = הבין שיש סיכון), שהוא חשף את עצמו לסכנה, ושהוא בחר בזה מרצונו החופשי...
אשם תורם וקטינים
"אשם תורם" זה רעיון בחוק. הוא אומר: אם הילד פעל ברשלנות, אפשר להוריד קצת מהפיצוי. זה אומר שהניזוק עצמו גם אחראי לחלק מהנזק. בית המשפט מחליט כמה להקטין את הפיצוי. קטינים הם ילדים. החוק יודע שילדים פחות מנוסים ממבוגרים. לכן לעתים הם מוגנים ולא נאשמים בגילים צעירים. בישראל אפשר לפעמים לייחס אשם ...
קשר סיבתי משפטי
קשר סיבתי משפטי הוא הקשר בין מעשה לתוצאה שגורם לאחריות. פירוש: צריך לבדוק אם מעשה של מישהו באמת צריך להוביל לתשלום או עונש. הקשר הסיבתי בודק שתי שאלהות: האם המעשה גרם לנזק בפועל, והאם הנזק היה צפוי או היה בתחום הסיכון של המעשה. אם לא, לפעמים לא מטילים אחריות. מבחן הסיכון בודק אם מה שקרה הוא בדיוק ...
תשלום עיתי ותשלום חד-פעמי
יש שתי דרכים לתת פיצויים כשמישהו נפגע. אחד הוא תשלום חד‑פעמי. זהו סכום אחד שניתן מיד. השני הוא תשלומים עתיים. זה אומר קבלת כסף שוב ושוב במשך זמן. תשלום חד‑פעמי נותן אבטחה מיידית. לפעמים הוא לא מספיק אם המצב של האדם משתנה. תשלומים עתיים נותנים כסף לאורך זמן. אפשר לשנות את התשלומים אם המצב הרפואי או...
כללי ברירת הדין בנזיקין
כללי ברירת הדין מסבירים איזה חוק יחול כשמעורב גורם זר. קודם מחליטים איפה יידונו הדברים. אחר כך מחליטים איזה חוק יחול. דוגמה: תייר שנפגע בתאונה בישראל. במשפט מחלקים מקרים לפי סוגים, כמו חוזים או נזיקין. "נזיקין" זה פגיעה באדם או ברכוש. לכל סוג יש חיבור למדינה שתימשך בחוקיה. החיבור נקרא "חוליית קיש...
אשם תורם כהגנה יחסית
אשם תורם יחסי אומר: גם מי שנפגע יכול להיות קצת אשם. זה מקטין את הכסף שהפוגע צריך לשלם. החוק אומר שאם הנפגע התנהג לא כמו אדם רגיל, בית המשפט יכול להפחית את הפיצוי. "אדם רגיל" פירושו אדם סביר, כלומר מישהו שנוהג בזהירות סבירה. בראשית היו חוקים שאם הנפגע תרם לנזק, הפוגע פטור מכל תשלום. עם הזמן שינו את...
מטרד לציבור
מטרד לציבור הוא חוק שמגן על אנשים רבים מפעולות שמפריעות להם. מטרד יכול לסכן חיים, לגרום לחולי, לפגוע ברכוש או לעצור מהציבור להשתמש במקום ציבורי. דוגמאות פשוטות: רעש חזק, ריח רע, זיהום בחוף הים, חסימת דרך ציבורית. הבית־משפט יכול להורות לעצור את המטרד. אפשר גם לתבוע פיצויים אם נגרם "נזק ממון". נז...
ריבוי מעוולים
ריבוי מעוולים זה מצב שבו יותר מאדם אחד גרם נזק לאותו אדם. (מעוול = מי שגרם נזק). (ניזוק = מי שנפגע). יש שני מצבים עיקריים: א. כמה אנשים עשו פעולה יחד וגרמו נזק. ב. כמה אנשים עשו דברים נפרדים אך יחד גרמו לנזק אחד שאי-אפשר לחלק. הניזוק יכול לבחור לתבוע כל אחד מהמעוולים. כלומר ניתן לתבוע את כל המעורב...
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
עוולה זו אומרת: אם מישהו מבחוץ גורם לשני אנשים להפר הבטחה בחוזה, אפשר לתבוע אותו. "עוולה" זה דבר לא חוקי שעושה נזק. "חוזה" זה הסכמה בין שני אנשים. חוקי הנזיקין הם החוקים על פיצוי כשמישהו ניזוק ממשהו שעשו לו. החוק אומר ששניים יוצאים מהכלל. נישואין (חיי נישואין) ושביתה לא נחשבים כאן כחוזה. משמעות ...
עוולת גרם הפרת חוזה
גרם הפרת חוזה היא מצב שבו אדם שלישי גורם לשני אנשים לא לקיים הבטחה שהם חיברו ביחד. "חוזה" פה זה הבטחה חוקית. "עוולה" זה מעשה שאפשר לתבוע עליו בבית המשפט. בישראל העוולה מופיעה בסעיף 62 של פקודת הנזיקין. היא מגנה על מי שנפגע כאשר מישהו חיצוני גרם להפרת ההבטחה. בתחילת הדרך קבעו בתי משפט באנגליה שע...
עוולת התרמית
עוולת התרמית היא כלל משפטי שעוזר למי שנפגע כי מישהו שיקר לו. "מצג שווא" זהו שקר על עובדה. אם השקר גרם להפסד בכסף, אפשר לתבוע פיצויים. פיצויים זה כסף שחוזר לנפגע. החוק הגיע לישראל ב-1947. בהתחלה השתמשו בו כדי לפקח על משא־ומתן. צריך להראות ארבע נקודות: היה שקר, האומר רצה להטעות, המוטעה סמך על השקר,...
התיישנות בנזיקין
התיישנות היא חוק שקובע זמן מוגבל לתבוע מישהו שנזק לך. אם לא מגישים תביעה בזמן, בדרך כלל לא מקבלים פיצוי. יש שלושה דברי יסוד: 1. מתי מתחילים לספור, בדרך כלל מיום שבו נולדה עילת התביעה. עילת התביעה היא הסיבה המשפטית לתביעה. 2. כמה זמן יש לתבוע, בדרך כלל שבע שנים, אך יש יוצאים מהכלל. 3. מתי הזמן נע...
נזק בלתי ממוני טהור
נזק בלתי ממוני טהור הוא פגיעה ברגשות או בכבוד. "ממון" כאן זה כסף. זה נזק בלי הפסד כסף ולרוב בלי פגיעה בגוף. בתורה ובחז"ל דיברו על צער ובושה. הם קבעו כמה כסף צריך לשלם לפעמים. חוקי הנזיקין מדברים על "נזק ממון", הפסד שניתן למדוד בכסף. אם אי אפשר למדוד בכסף, קוראים לזה נזק בלתי ממוני. דוגמאות: כא...
עוולת הרשלנות
עוולת הרשלנות מופיעה בסעיף 35 של חוק הנזיקין. היא נועדה להחזיר כסף לאדם שנפגע. רשלנות היא כשמישהו לא נזהר ופוגע באחר. צריך להיות שלושה דברים: 1) נזק, מישהו נפגע. 2) קשר סיבתי, המעשה גרם לפגיעה. 3) הפרת סטנדרט, לא פעל כמו ש"האדם הסביר" היה פועל. "האדם הסביר" הוא דמות דמיונית שעוזרת לשופטים להחלי...