האקדמיה ללשון הערבית
האקדמיה ללשון הערבית בישראל (בערבית: مجمع اللغة العربية) היא מקום שעוסק בשפה הערבית. לשון = שפה. היא נפתחה בדצמבר 2007. בחוק שנחקק במרץ 2007 נקבעו כללים לגבי תפקידה. נשיאה הראשון היה פרופ' מחמוד גנאים (נשיא = ראש). אחרי מותו הפך פרופ' מוסטפא כבהא לנשיא. האקדמיה נמצאת ברחוב פאולוס השישי בנצרת....
האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית היא גוף שעוזר לשמור על השפה העברית. היא הוקמה רשמית ב־1949 וממשיכה את ועד הלשון. לעשות מילים חדשות כשצריך. לחקור מילים ישנות. לייעץ איך לכתוב ולדבר נכון במוסדות המדינה. לפני 1949 עבד ועד הלשון. אחרי מלחמת העולם הוקמה האקדמיה. בראשה עומד נשיא. יש שם חברים שהם סופרים וחוקרי לשו...
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (1907, 2013) היה בלשן. בלשן זה אדם שחוקר שפות. נולד בעיירה מוֹשְצִ'יסְקָה והלך ללמוד בגרמניה. הוא כתב עבודת דוקטורט על שמות בכתובות נבטיות. ב-1933 הוסמך גם לרב. באותה שנה עלה לארץ ישראל. עבד באקדמיה ללשון העברית והחל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1948. ב-1955 הפך לפרופסור. כתב מאמר חשוב על...
יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)
יואל אליצור נולד בירושלים ב־1949. הוא חוקר ומלמד על מקומות בתנ"ך ושפה עברית. אביו היה חוקר תנ"ך ואימו כתבה סיפורי ילדים. הוא למד באוניברסיטה ועשה תואר דוקטור. עבודתו חקרה שמות של מקומות עתיקים שנשמרו בשפות של האנשים שחיו כאן. זה עזר למצוא אתרים ישנים ולהבין את ההיסטוריה. אליצור כתב הרבה מאמרים וס...
בחדר של חני
"בחדר של חני" הייתה תוכנית יומית לילדים ששודרה בטלוויזיה החינוכית מ-1998 עד 2008. בתחילה קראו לה "הקיץ של חני". ב-1 בספטמבר 1998 שמה שונה ל"בחדר של חני". חני נחמיאס היתה המנחה. היא קיבלה ילדים לאולפן ומשוחחת איתם. לפעמים פתחה חני "אולפן פתוח". אולפן פתוח זה שידור חי שבו אנשים יכלו להתקשר ולשלוח שאלו...
ניקוד עברית ישראלית
ניקוד עברית ישראלית הם נקודות וקווים שמוסיפים לאותיות כדי להראות איך לקרוא את המילים. אנשים משתמשים בניקוד כדי לעזור לילדים ולעולים חדשים לקרוא נכון. גם שירה או מילים לא מוכרות נעזרות בניקוד. הניקוד נוצר לפני מאות שנים כדי לשמר איך קראו את הטקסטים העתיקים. שיטה חשובה נקראת "הניקוד הטברני". יש ס...
שולמית הראבן
שולמית הראבן (1930, 2003) הייתה סופרת ומתרגמת מישראל. נולדה בוורשה ועלתה לישראל ב-1940. גדלה בירושלים. כשהייתה בת 17 הצטרפה להֲגָנָה (ארגון יהודי שהגן על הקהילות). הייתה חובשת קרבית במלחמת העצמאות. עזרה לפתח את גלי צה"ל (רדיו הצבא) ב-1950, ופתחה את השידורים. כתבה שירים, ספרים לילדים, סיפורים ומאמר...
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שהמדינה בוחרת לשימוש במדינה. זו השפה שמדברים בה בבתי משפט ובמשרדי הממשלה. מדינות שונות בחרו שפות שונות. יש מדינות עם שפה אחת, כמו צרפת. יש מדינות עם כמה שפות רשמיות, כמו שווייץ והודו. בחלק ממדינות אפריקה נשארה שפת המעצמה הישנה כשפה רשמית. למשל, בקונגו מדברים צרפתית, ובמוזמביק מדבר...
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה נולד ב־1858 במקום שנקרא היום בלארוס. שמו המקורי היה פרלמן. בגיל צעיר למד בישיבה והתחבר ללימוד העברית. הוא עלה לארץ ב־1881 והתיישב בירושלים. שם הוא דיבר עברית בביתו תמיד. בנו בן־ציון כונה "הילד העברי הראשון". הוא כתב ספרי לימוד והקים עיתונים בעברית. ב־1893 עצרו אותו השלטונות בגלל מא...
שולמית אליצור
שולמית אליצור נולדה ב-6 באפריל 1955 בירושלים. היא חוקרת שירים ישנים בעברית. שיר דתי שמשתמשים בו בתפילה נקרא פיוט. היא חוקרת פיוטים ושירי ימי הביניים. למדה באוניברסיטה העברית. כתבה עבודה חשובה על פיוטים של רבי אלעזר. גילתה שמדובר בפייטן אחר מהקליר המפורסם. היא פרופסור באוניברסיטה העברית. היא הוציא...
אברהם אברונין
אברהם אברונין (1869, 1957) היה חוקר שפה ומורה לעברית. בלשן הוא אדם שלומד שפות. נולד בלויב שבמינסק ב-1869. למד בחדר ובישיבה. אהב מאוד את השפה העברית. החל ללמד עברית במינסק בסביבות 1898. ב-1900 עבר ללמד באודסה. נישא לשמחה, שהייתה פעילה בעזרה לחברה. המשפחה עלתה לארץ: האישה והילדים ב-1909, והוא הגיע ...
יהודה פליקס
יהודה פליקס (1922, 2005) חקר צמחים וחיות במקורות היהודיים. נולד בפולין. עלה לארץ בגיל 16. למד בכפר הנוער הדתי. ב-1940 הצטרף לקבוצת שדה אליהו. ב-1945 החל ללמוד ביולוגיה ותלמוד. בוטניקה (מדע הצמחים) עזרה לו ללמוד על צמחים. זואולוגיה (מדע החיות) עסקה בבעלי חיים. ב-1960 קיבל דוקטורט והחל ללמד באוניבר...
שמעון זנדבנק
שמעון זנדבנק נולד ב-1 באוגוסט 1933. הוא מתרגם מאנגלית ומגרמנית. מתרגם הוא אדם שמעביר טקסט משפה אחת לאחרת. הוא גם חוקר ספרות, כלומר בוחן סיפורים וספרים. בשנת 1996 קיבל את פרס ישראל על תרגום שירה. עבד באוניברסיטה העברית ומונה לפרופסור. ארכיונו שמור במכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב. נולד בתל אביב. סי...
ח'ליל א-סכאכיני
ח'ליל א-סכאכיני (1878, 1953) היה מורה וסופר מירושלים. הוא התחיל ללמד בערבית כבר בגיל 15. הקים בתי‑ספר וכתב ספרי לימוד. בבית הספר שלו יחסו היה שווה בין המורה לתלמיד. הוא גם הקים בית ספר למורים. היה מהמובילים של תנועת "התחייה". התנועה דרשה לבעלי העדה להשתתף בניהול ענייני הכנסייה. (פטריארכיה = הנהגת ...
גדעון הנמן
גדעון הנמן נולד בקלייפדה בליטא ב־1926. הוא למד שפות והיה בלשן. בלשן = חוקר שפה. לשון חז"ל = השפה של חכמי המשנה והתלמוד. אביו היה רופא ומנהיג ציוני. כשהגרמנים כבשו את קובנה, אביו נאסר. אמו שלחה את גדעון לארץ ישראל. הוא למד בתל אביב ובישיבה. ב־1946 הצטרף לקבוצת משואות יצחק בגוש עציון. כשהגוש נפל, ה...
מונית שירות
מונית שירות היא מונית שעוברת בדרך קבועה. היא עוצרת ומקבלת נוסעים בדרך. מונית מיוחדת (ספיישל, מונית שנוסעת ישירות) לא עושה זאת. מוניות השירות עובדות לפעמים בלילה ובסופי שבוע. אין להן לוח זמנים (שעות יציאה קבועות); הן יוצאות כשהן מלאות. הנהג יכול לעצור במקום שאינו תחנה, אם נוסעים מבקשים. בשנת 2003 הא...
עוזי אורנן
עוזי אורנן (1923, 2022) היה חוקר שפה ומורה. הוא לימד באוניברסיטה ועבד על תכניות מחשב שמבינות שפה. (עיבוד שפות טבעיות, שילוב מחשבים ושפה). נולד בירושלים בשם עוזיאל. משפחתו עלתה לארץ ב-1919. כשהיה צעיר הוא הצטרף לארגון מחתרתי שנלחם נגד השלטון הבריטי. הבריטים עצרו אותו והגלו אותו למחנות עד 1948. ב...
נורווגית ממלכתית
ריקסמול (Riksmål) היא דרך ישנה לכתוב בנורווגית. השתמשו בה בעיקר בין 1907 ל-1929. היא נוצרה משילוב של נורווגית ודנית. דנית, שפה שדוברה בדנמרק. בתקופת מלחמת העולם השנייה הרבה אנשים הפסיקו להשתמש בריקסמול. כמה משוררים המשיכו לכתוב בו. האקדמיה ללשון הוציאה מילון גדול בשם Norsk Riksmålsordbok. מילון...
T
האות T היא האות ה־20 באלפבית הלטיני. היא באה מהאות היוונית טאו (Tau). טאו באה מהמכתב השמי ת. האות T עושה את הצליל /t/. צליל /t/ הוא עיצור. עיצור זה נוצר כשחוסמים מעט אוויר בפה ואז משחררים אותו. הצליל דומה לצליל של האות ט וגם לתואר של האות ת בעברית. באלפבית הפונטי קוראים לה "טנגו" (Tango). בקוד מו...
גיל הראבן
גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) כותבת ספרים ועובדת גם בעיתון. נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. אמה שולמית הראבן כותבת ספרים. אביה אלוף הראבן עוסק במדיניות וממשל. היא כתבה כמה ספרים. על הספר "שאהבה נפשי" קיבלה ב-2002 פרס ספרות חשוב בישראל שנקרא פרס ספיר. למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן־גוריון אך ...
אפריטיף
אַפֵּרִיטִיף (Apéritif; בעברית: אקדَم) הוא משקה שלפעמים שותים לפני הארוחה. הוא בא עם נשנושים קטנים, כמו זיתים. המילה באה מהמילה הלטינית aperire. זה אומר "לפתוח". הכוונה היא לפתוח את הארוחה. במאה ה-18 התחיל השימוש המודרני בוורמוט בטורינו. מאז הפכו משקאות כאלה לפופולריים באירופה. בעברית הוצעה המילה ...
מדיניות לשונית בישראל
בישראל מדברים בעיקר עברית. גם ערבית ודיבורים באנגלית נפוצים. יש מהגרים שמדברים שפות אחרות, כמו רוסית. לפני המדינה שלטו כאן הבריטים. הם קבעו שלוש שפות רשמיות: עברית, ערבית ואנגלית. בזמני המנדט שלטו שלטים וחוקים בשלוש השפות. זו הייתה הפעם הראשונה שעברית קיבלה מעמד רשמי גדול. לאחר הקמת המדינה חל...
יוסף יואל ריבלין
יוסף יואל ריבלין (1889, 1971) היה חוקר המזרח. חוקר המזרח זה אדם שלומד את תרבות ו השפה הערבית. נולד בירושלים. אמו מתה כשהוא נולד. למד בבתי ספר יהודיים וגם בבית ספר מוסלמי. ב-1917 גויס בכוח לא רצוי ונכלא בדמשק. אחרי המלחמה לימד שם בבתי ספר עבריים. למד באוניברסיטה בפרנקפורט וקיבל תואר דוקטור בערבית...
אשר ברש
אשר ברש נולד ב־1889 בעיר קטנה בשם לופאטין. לופאטין הייתה בגליציה, אז חלק ממדינה אחרת. (גליציה = אזור גאוגרפי.) הוא כתב שירים וסיפורים עוד כשהיה צעיר. כתב בעברית וביידיש. למד גם שפות נוספות. בשנת 1914 עלה לארץ והתיישב בתל אביב. שם עבד כמורה וסיפר הרבה על החיים של אנשים יהודים. הוא ערך ספרים וכתבי־...
תחדיש
תחדיש הוא מילה חדשה או משמעות חדשה למילה ישנה. נאולוגיזם זהו שם בלועזית למילה חדשה. מאז ימי הביניים המציאו מתרגמים מילים חדשות לעברית. הם חיפשו מילים עבור מושגים מדעיים שלא היו קיימים בעברית. במאוחר יותר אנשים בתקופת ההשכלה וחידוש השפה המציאו גם הם מילים. לפעמים חיברו שתי מילים יחד, כמו "תפוח-אד...
פיסוק
פיסוק הוא השימוש בסימנים במשפט. סימני הפיסוק הם תווים כמו פסיק ונקודה. הם עוזרים לקרוא ול להבין משפטים. סימני הפיסוק עוזרים להראות איפה להפסיק ולמי להדגיש. אפשר לחשוב עליהם כמו תווים במוזיקה. בלי פיסוק קשה לקרוא את הטקסט. הרעיון של פיסוק התחיל לפני זמן רב אצל מלומדים ביוון. אחרי שהמציאו את הדפוס ב...
פסיק
פסיק (",") הוא סימן פיסוק. הוא נמצא בתחתית השורה. הפסיק מראה פסק זמן קטן בדיבור. בגרמנית משתמשים בפסיק כדי לחלק משפטים לחלקים. חלק כזה נקרא פסוקית, זהו חלק שבא אחרי משפט גדול והוא תלוי בו. באנגלית משתמשים בפסיק גם כדי להראות הפסקה קלה. לפעמים הפסיק מבליט מידע נוסף על דבר מוכר. בעברית פעם נהגו לפס...
כתיב עברי
לפני זמן רב כתבו בעברית רק את העיצורים. זה נקרא כתיב עיצורי (רק עיצורים). הדבר הקשה על הקריאה. לכן החלו להשתמש באותיות א, ה, ו, י גם כדי להראות תנועות. זה נקרא אימות קריאה (אות שעוזרת לקרוא תנועה). ממצאים עתיקים מראים את הכתיב הזה. על מטבע ישנה אפילו כיתוב יהד במקום יהודה. כדי להקל על הקריאה המצ...
ועד הלשון העברית
ועד הוא קבוצה שעובדת יחד. הארגון נוסד על־ידי אליעזר בן‑יהודה. המטרה הייתה להחזיר את העברית כשפה מדוברת. בשנת 1890 קמה לשם כך קבוצת "שפה ברורה". הם בנו ועד להציע מילים חדשות ולעזור לדבר בעברית. בשנת 1904 המורים חידשו את העבודה. הם רצו שימוש בעברית בבתי‑ספר ולימודים. מטרות הוועד היו: להפוך את העבר...