חומצה חנקיתית
חומצה חנקיתית נקראת גם חומצה ניטריטית. זו חומצה חלשה (לא חזקה מאוד). היא קיימת רק בתוך תמיסה או במלחים שנקראים חנקית. מכינים אותה על ידי הוספת חומצה לנתרן חנקיתי. נתרן חנקיתי הוא מלח פשוט. היא מתפרקת מהר לגזים ולקצת מים. חלק מהגזים נקראים דו־תחמוצת החנקן וחד־תחמוצת החנקן. משתמשים בה כדי להכין מ...
חומצה טרטרית
חומצה טרטרית היא חומר גבישי לבן. היא נמצאת בטבע בענבים, בבננות ובתמרהינדי. את החומצה מכירים גם כחומצת יין. היא נותנת למזון טעם חמוץ ועוזרת לשמור עליו. לחומצה יש צורות שונות שמדמות תמונת מראה. חלקן זהות ולא חופפות לאחרות. קוראים לזה כיראליות. יש צורה טבעית וצורה הפוכה. מלחים של החומצה נקראים טרטר...
חומצה בוטירית
חומצה בוטירית נקראת גם חומצת חמאה. זו חומצה (חומר כימי) עם נוסחה CH3CH2CH2-COOH. היא נוזלית ושמנונית. יש לה ריח חזק ולא נעים, כמו רקבון. היא נוצרת כשחמאה מקלקלת. היא נמצאת גם בקיבה ולכן משאירה ריח בקיא. בחמאה ושמנים יש תרכובות שנקראות אסטרים. אסטרים נותנים ריחות וטעמים נעימים. חלק מהחומצה נמצא כחל...
חומצה בורית
חומצה בורית גם נקראת מי בור. זו חומצה עדינה שעשויה מהיסוד בור. היא בדרך כלל אבקה לבנה. היא משמשת לחיטוי, להדברה של חרקים ולעתים לעזור בכורים גרעיניים לעצור חלקיקים. אם שורפים אותה, הלהבה נצבעת בירוק. המינרל שלה נקרא sassolite. לראשונה הכין וילהלם הומברג את החומר במאה ה־18 מעיבוד בוראקס עם חומצה. ...
חומצה זרחתית
חומצה זרחתית נכתבת H3PO4. זהו חומר שמכיל מימן, חמצן וזרחן. זוהי חומצה חלשה. חומצה חלשה אומרת שהיא לא משחררת את כל המימנים שלה במים. החומצה יכולה לאבד עד שלושה מימנים. בכל פעם נוצר יון חדש. מכינים אותה מהמינרל אפטיט בעזרת חומצה חזקה, כמו חומצה גופרתית. משתמשים בה בניקוי, במזון ובמשקאות. בקולה למשל...
חומצה גופריתית
חומצה גופריתית נוצרת כשהגז גופרית דו-חמצנית נפגש עם מים. חומצה (חומר שנותן חלקיק מימן) כאן חלשה. במים מתברר שלא נוצרת מולקולה חופשית של החומצה. במקום זאת נוצרת צורה שבה גז ה״נתפס״ עם מים. מצב זה יוצר גם משהו שנקרא ביסולפיט. ביסולפיט הוא חלקיק קטן שיש לו מטען חשמלי. כשמחממים את התמיסה, הגז מתפזר ...
חומצה אוקסלית
חומצה אוקסלית נקראת גם חומצה אתאנדיואית. הנוסחה שלה היא H2C2O4. יש לה שתי קבוצות חומציות. קבוצת חומצית היא חלק שיכול לשחרר יון מימן. חומצה אוקסלית מופיעה כגבישים לבנים. האוקסלט הוא החלק השלילי שלה. האוקסלט מתחבר למתכות, למשל לסידן. כשזה קורה נוצרים לעיתים גבישים. גבישים כאלה יכולים להצטבר בכליות ול...
חומצה פולינית
חומצה פולינית היא תרופה שעוזרת להגן על הגוף בזמן כימותרפיה. זו נגזרת של חומצה פולית. היא יכולה לעבוד גם בלי אנזים שנחסם על ידי תרופות כימותרפיות. ניתן אותה בעירוי, בהזרקה או כגלולה. היא יוצאת מהגוף בשתן. היא מונעת פגיעה במח עצם ובדפנות המעיים. היא גם עוזרת כשיש מנת־יתר של מתוטרקסט. לעיתים נותני...
חומצה סליצילית
חומצה סליצילית היא חומר כימי שנמצא בצמחים. יש לה טבעת מיוחדת ועליה שני חלקים חשובים: OH (קבוצת הידרוקסיל, כלומר חמצן ומימן) ו-COOH (קבוצת קרבוקסיל, כלומר חלק חומצי). הנוסחה שלה היא C7H6O3. חלקים אלה יכולים להתחבר לחומרים אחרים וליצור תוצרים בשם אסטרים. אסטרין כזה שנקרא אספירין משמש כתרופה מפורסמת....
חומצה הידרופלואורית
חומצה הידרופלואורית היא נוזל חזק ומסוכן. (מסוכן = רעיל ולא בטוח למגע) המימן הפלואורי הוא החומר שממנו עושים את החומצה. (מימן פלואורי = שם של חומר כימי) החומצה יכולה להמיס זכוכית וקוורץ. (קוורץ = סוג של סלע הקרוב לזכוכית) לכן שומרים אותה בבקבוקים מפלסטיק או בחומר טפלון, לא בזכוכית. מייצרים את החומצה מ...
חומצה פלואורואנטימונית
חומצה פלואורואנטימונית נוצרת ממזיגה של HF ושל SbF5. HF זו חומצה בשם חומצה הידרופלואורית. SbF5 זה אנטימון עם חמישה פלואורים. החומר הוא סופר‑חומצה. סופר‑חומצה פירושה חומצה מאוד מאוד חזקה. היא יוצרת יון בשם H2F+ (פלואורוניום). זה יון שבו פלואור קשור למימן. החומצה יכולה למשוך מימן ממולקולות אחרות. היא...
חומצה טריפלואורומתאנגופריתית
חומצה טריפלואורומתאנגופריתית קוראים לה גם חומצה טריפלית. נוסחתה הכימית היא CF3SO3H. זו חומצה מאוד חזקה. היא חזקה יותר בהרבה מחומצה גופרתית. משתמשים בה כדי לעזור לתגובות כימיות (קטליזטור). קטליזטור הוא חומר שמאיץ תגובות. בסביבה רגילה היא נוזל חסר צבע. היא סופגת מים מהאוויר (זה נקרא היגרוסקופי). היא...
חומצה פלואורוגופרתית
חומצה פלואורו-גופרתית (HFSO3) היא חומצה מאוד חזקה. חומצה היא חומר שנותן פרוטון (פרוטון = חלק קטן של אטום מימן). היא מאוד דומה לחומצה גופרתית, אבל חזקה יותר פי אלף. זאת כי אטום פלואור מושך אליו אלקטרונים. זה משאיר את אטום המימן חיובי יותר, ולכן הוא יוצא בקלות. החומצה נמסה טוב בחומרים פולריים (פולרי...
חומצה פורמית
חומצה פורמית נקראת גם חומצת נמלים. (נמלים ממש מוצאות אותה.) נוסחתה הכימית היא HCOOH. זה אומר יש אטומי מימן H, פחמן C וחמצן O. החומצה נמצאת בעקיצות ונשיכות של נמלים ובסרפד. נמלים משתמשות בה כדי להגן על עצמן. מאז ימי הביניים אנשים שמו לב לאדים חומציים מקיני נמלים. השם מגיע מהמילה הלטינית Formica, ש...
חומצה אורסודאוקסיכולית
חומצה אורסודאוקסיכולית היא חומר שנמצא במרה. מרה היא נוזל בבטן שעוזר לעכל שומן. היא נמצאה בהרבה במרת דובים אסייתיים. השם שלה מגיע מהמילה הלטינית "Urs" שמשמעה דב. החומר עוזר לשלוט בכמות שומן בדם. משתמשים בו גם כתרופה כדי לפרק אבני מרה. אבני מרה הם גושים קטנים במרה....
חומצה על-כלורית
חומצה על-כלורית היא חומצה מאוד חזקה. קוראים לה גם חומצה פרכלורית. המולקולה כוללת אטום כלור וארבעה אטומי חמצן. שלושה חמצנים מחוברים לכלור בקשר כפול. "קשר כפול" זה כששני זוגות אלקטרונים משותפים. החמצנים מושכים אליהם את האלקטרונים בחוזקה. הם רוצים את האלקטרונים. בגלל זה הכלור נעשה קצת חיובי. גם המימן ב...
חומצה לקטית
חומצה לקטית (Lactic acid) נקראת גם חומצת חלב. שמה בא מהמילה "חלב", כי גילו אותה בחלב. חיידקים בחלב יכולים להפוך את סוכר החלב, לקטוז, לחומצה לקטית בתהליך שנקרא תסיסה. תסיסה זה פירוק סוכר בלי חמצן. זו חומצה קטנה שיש לה שלושה פחמנים. כשאיברון מתוך החומצה נעלם, היא הופכת ללקטט. לקטט זו צורת החומצה עם ...
חומצה אצטית
חומצה אצטית נקראת גם חומצת חומץ. זו החומר העיקרי בחומץ. היא נותנת לחומץ את הטעם והריח. נוסחה כימית: CH3COOH. זו הדרך לכתוב את האטומים שבמולקולה. חיידקים מסוימים עושים חומצה אצטית מאלכוהול. חיידקים אחרים עושים אותה מסוכר. לכן היא נפוצה בטבע. במטבח משתמשים בחומצה זו כדי לתת חומציות ולטעם. גם במוצרי...
חומצה גלוקורונית
חומצה גלוקורונית היא חומצה שדומה לסוכר גלוקוז. הפחמן השישי בה הפך לחלק חומצי. נוסחתה היא C6H10O7. המלח שלה נקרא גלוקורונט. היא נמסה טוב במים. הגוף מחבר אותה לחומרים אחרים בעזרת קשר גליקוזידי. קשר גליקוזידי זהו קשר בין סוכר לחומר אחר. כך היא עוזרת להעביר הורמונים וחומרים לא רצויים החוצה מהגוף. גם נ...
חומצה אספרטית
חומצה אספרטית (Aspratic acid) נקראת גם אספרטט. היא אחת מ־20 אבני הבניין של חלבונים. אבני הבניין האלה נקראות חומצות אמינו. לשייר של חומצה אספרטית יש חלק קטן שנקרא מתילן (CH2) וקבוצה שנקראת קרבוקסיל (COOH). קרבוקסיל, קבוצה כימית שיכולה לאבד מימן. אם היא מאבדת מימן, היא נהיית קרבוקסילט (-COO-) והשם...
חומצה גלוטמית
חומצה גלוטמית, שנקראת גם גלוטמט, היא חומצת אמינו. חומצת אמינו היא אבני בניין של חלבונים. לשייר של גלוטמט יש שתי קבוצות מתילן וקבוצת קרבוקסיל (COOH). לפעמים הקרבוקסיל מאבד מימן והופך ליון שלילי שנקרא גלוטמט. יש גם גלוטמין. גלוטמין מגיע כאשר גלוטמט מגיב עם אמוניה (אמוניה = חומר כימי). קיצור של גלוטמט...
חומצה קרבוקסילית
חומצות קרבוקסיליות הן סוג של חומרים אורגניים. דוגמאות מוכרות: חומץ (חומצה אצטית), חומצת חלב ואספירין. חומצות השומן שבשמנים גם הן חומצות קרבוקסיליות. הן ארוכות ויוצרות שמנים. כל חומצה כזו מכילה את קבוצת ה‑COOH. היא עשויה מפחמן, שני חמצנים ומימן. החלק שנקרא קרבוניל הוא פחמן הקשור כפול לחמצן (C=O). ה...
חומצה חזקה
חומצה חזקה היא חומצה שמתפרקת כל כולה במים. היא נותנת יוני מימן במים. יון המימן נקרא יון הידרוניום. ברוב החומצות הפירוק אינו מלא. בחומצות חזקות כל היונים נמצאים במים. הן מגיבות מהר ולעיתים עלולות לפגוע בחומרים ובמתכות. לכן הן מסוכנות ויש לטפל בהן בזהירות....
חומצה
חומצה היא חומר שגורם לתמיסה להיות חמוצה. היא יוצרת יון שנקרא הידרוניום (H3O+). יון הוא חלקיק טעון. נוסו כמה דרכים להגיד מהי חומצה. יש דרכים שמדברות על מים, ויש דרכים שמדברות על העברה של חלקיק קטן בשם פרוטון. ארהניוס אומר: חומצה מעלה את כמות ה-H3O+ במים. ברונסטד-לאורי אומרים: חומצה מוסרת פרוטון (+...
חומצה חנקתית
חומצה חנקתית (HNO3) היא נוזל חזק מאוד. חָמְצָה כאן זה נוזל שיכול לשנות חומרים אחרים. במפעלים מייצרים אותה מאמוניה וחמצן בעזרת חום ומעבדים את הגזים. במעבדה מכינים אותה מסידן או נתרן חנקתי וחומצה גופרתית. כשלוקחים חומצה חנקתית החוצה לאור או לחום, היא מפיקה גז חום צהבהב שנקרא NO2. חומצה זו מחמצנת, כ...
חומצה גופרתית
חומצה גופרתית היא נוזל חסר צבע וריח. נוסחתה הכימית היא H2SO4. זו חומצה חזקה, כלומר היא נותנת מימן חיובי בקלות. היא סמיכה ומרתיחה בטמפרטורות גבוהות. היא מסיסה במים ויכולה לפרק חומרים אורגניים. פירוק כזה יכול להשאיר פחמן. חומצה זו מגיבה בחוזקה עם בסיסים ומתכות. בתגובות כאלה נוצרים סולפטים, מלחים שמ...
חומצה ציטרית
חומצת לימון היא חומר שנמצא בלימונים ובפירות הדר. היא נותנת להם טעם חמוץ. בלימון יש עד כ־8% מהחומר ביחס למשקל היבש. נוסחתה הכימית היא C6H8O7. זה מציין כמה אטומים יש בחומר. לחומצת הלימון יש כמה "חלקים חומציים". חלקים אלה נותנים לה את הטעם החמוץ. בתאים היא חלק מתהליך שמייצר אנרגיה. התהליך נקרא מעגל...
צביעה יציבת חומצה
״צביעה יציבת חומצה״ או ״צביעת ציל-נילסן״ צובעת חיידקים כדי לראותם במיקרוסקופ. מיקובקטריה (קבוצה של חיידקים, יש בה גם גורמי שחפת) לא נצבעים בגראם. לכן משתמשים בצבע אדום בשם קרבופוקסין ובממסים כמו פנול ואתנול. הממסים עוזרים לצבע להיכנס לשכבה השומנית בדופן. אחרי שטיפה בחומצי-אלכוהול, מיקובקטריה נשארים ...
סופר-חומצה
סופר חומצה היא חומצה חזקה יותר מחומצה גופרתית. לפעמים זו תערובת של כמה חומרים. יש דוגמאות שהן כאלף פעמים חזקות יותר. החזקה מכולן נקראת חומצה פלואורואנטימונית. היא נוצרת מחומצה הידרופלואורית (HF) ואנטימון פנטאפלואוריד (SbF5). HF נותנת פרוטון (H+). פרוטון הוא אטום מימן בלי אלקטרון. SbF5 לוכד את ה-F...
חובצה
חובצה (עוד שם: חלב חמאה) היא נוזל לבן שנשאר אחרי שעושים חמאה מהשמנת. היא טיפה חמוצה. חלק מהמוצרים בחנות שנקראים חובצה הם בעצם חלב רזה שאליו הוסיפו חיידקים שמעניקים טעם (חיידקי חומצה לקטית, חיידקים שמייצרים חומר שנותן טעם חמוץ). החמיצות נגרמת על ידי תהליך שנקרא התססה. התססה = חיידקים שממירים את סו...
ויטמין B5
חומצה פנטוטנית היא גם ויטמין B5. היא חשובה לכל היצורים החיים. היא עוזרת ליצור קואנזים A, חלק שעוזר לתא להפיק אנרגיה. בשנת 1933 גילו שאותה חומצה חיונית לשמרים. לאחר מכן ראו שהיא עוזרת לעופות להחלים. בשנות ה-50 גילו איך היא בנויה. חומצה פנטוטנית היא קופקטור (חומר שעוזר לאנזימים לעבוד). היא עוזרת לבנ...
אסקיבו (נהר)
נהר האסקיבו הוא הנהר הכי ארוך בגיאנה. שמו בשפת הארוואק (עם מקומי) אומר "בית אבנים". זה בגלל שאנשים אספו אבנים מהגדה לבניין בתים. הנהר מתחיל בהרי אקארי ליד ברזיל. הוא זורם צפונה כ-1,000 קילומטרים. הוא נשפך לאוקיינוס כ-21 קילומטרים מקירוב לעיר ג'ורג'טאון. השפך רחב, כ-20 קילומטרים, ויש בו הרבה איים ק...
מטבוליזם של חומצת הטבוריתיים
CAM היא דרך מיוחדת שצמחים משתמשים בה כדי לחסוך מים. CAM הם ראשי תיבות באנגלית. ברוב הצמחים יש שני שלבים בפוטוסינתזה. תחילה התא קולט אור. אחר כך הצמח לוקח CO2 מהאוויר דרך פיוניות. פיוניות הם פתחי נשימה בעלי העלה. כשפיוניות פתוחות יוצא מים מהעלה. בצמחי CAM הפיוניות נפתחות בלילה. בלילה הם לוקחים CO2 ...
הדנברגיט
הדנברגיט הוא מינרל ממשפחת הפירוקסן. פירוקסן זה קבוצה של מינרלים שסידורם הוא בשרשרות של סיליקה. הצבע של ההדנברגיט בדרך כלל ירוק כהה או כמעט שחור. זה עוזר להבחין בינו לבין מינרלים אחרים כמו הדיופסיד, שהוא ירוק בהיר. מוצאים הדנברגיט בסלעים שהתקררו מהמגמה ובסלעים שעברו שינויים. גילו אותו לראשונה בנורד...
מי סודה
מי סודה הם מים עם בועות. הבועות באות מפחמן דו-חמצני. פחמן דו-חמצני הוא גז שנמצא באוויר. כשהגז נמס במים נוצר דבר שנקרא חומצה פחמתית. חומצה פחמתית היא חומר קטן שנוצר במים. יש מי סודה בטבע, למשל באגמי סודה. גם על ירח שבתאי אנקלדוס קראו למים "מי סודה". לפני הרבה שנים ג'וזף פריסטלי גילה איך להכניס ג...
תחמיץ
תחמיץ הוא אוכל למעלי-גירה שעבר תסיסה. תסיסה = שינוי בעזרת חיידקים. בישראל עושים בעיקר תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס. התחמיץ נותנים לפרות החולבות. עושים אותו בדרך כלל פעם בשנה. בזמן ההכנה יוצאים גזים ויש ריח מיוחד. מכינים את התחמיץ בסביבה בלי חמצן. בלי חמצן = אנאירובי. שמים את הירק בבור ולוחצים אותו. ה...
דיכלורופנול אינדופנול
דיכלורופנול אינדופנול (DCPIP) הוא חומר כימי. נוסחה כימית C12H7NCl2O2, זה רשום אילו אטומים יש בחומר. החומר בצבע כחול. פרוטון הוא חלקיק מימן חיובי. אלקטרון הוא חלקיק קטן עם מטען שלילי. כש-DCPIP מקבל שני פרוטונים ושני אלקטרונים הוא נעשה חסר צבע. משתמשים בשינוי הצבע הזה כדי לבדוק ויטמין C. חומצה אסקורב...
תרכובת מזו
תרכובת מזו היא מולקולה שיש לה לפחות שני אטומי פחמן אסימטריים. אטום פחמן אסימטרי הוא פחמן שמחובר לארבע קבוצות שונות. תרכובת מזו אינה כיראלית. כיראלי אומר שאי אפשר להניח מולקולה על תמונת המראה שלה כך שיתאימו. אצל מזו יש מישור סימטריה פנימי, ולכן אפשר לחפוף אותה עם תמונת המראה שלה. לחומצה טרטרית יש של...
מפרק סינוביאלי
מפרק סינוביאלי הוא המפרק הנפוץ והנוע ביותר בגוף. יש בו חלל מלא בנוזל שמאפשר תנועה חלקה. סחוס מפרקי הוא שכבה חלקה שמכסה את קצות העצמות. סחוס עוזר שהעצמות לא ישחיקו זו בזו. קופסית המפרק היא שרוול חזק שעוטף את המפרק. בתוך הקופסית יש קרום דק שנקרא קרום סינוביאלי. קרום זה מייצר נוזל סינוביאלי. נוזל סי...
צורן דו-חמצני
סיליקה היא חומר שנקרא גם צורן דו-חמצני. זה חומר שעשוי מצורן וחמצן. סיליקה נמצאת בטבע כקוורץ ובאופאל. קוורץ הוא חלק גדול מהחול. יש סוגים שונים של סיליקה. במפעלים עושים שימוש בסיליקה בשביל חומרים שונים. בחלק מהמפעלים משתמשים בחומצה חזקה בשם חומצה הידרופלואורית לנקות או לעצב סיליקה. שאיפה של אבק...
אנמיה מגלובלסטית
אנמיה מגלובלסטית היא אנמיה שבה התאים האדומים גדולים. זה קורה כי התא לא יכול להכין DNA מספיק מהר. DNA הוא החומר שבתא שמורה את המידע שלו. הבעיה פוגעת בעיקר בתאים שמתחדשים מהר, במיוחד בתאי מח העצם ובקיבה ובמעי. אצל תינוקות ברחם זה עלול לגרום לבעיות בהתפתחות ולעיתים להפלות. הסיבות העיקריות הן חוסר ויט...
פגמים בתעלה העצבית
בתקופת העובר, התעלה העצבית (מבנה בעובר) נסגרת בערך ביום ה-30. אם היא לא נסגרת נכון, יכולים להיווצר פגמים בלידה. הפגמים בדרך כלל קשים. השכיחים הם אננצפלוס וספינה ביפידה. זה קורה כ-2.6 מתוך 1,000 לידות. הסיכון גבוה יותר אם האמא נוטלת תרופות לאפילפסיה, אם יש סוכרת מסוג 1, או חוסר בחומצה פולית או ויטמין...
מכרות נחושת תמנע
חברת מכרות נחושת תמנע הוקמה ב־1951 כדי לחפש נחושת בבקעת תמנע. כבר בעת העתיקה חפרו שם נחושת. ב־1952 התחילו לנסות לכרות נחושת מודרנית. העפרה (סלע עם מתכת) הכילה מעט נחושת. זה דרש הרבה עבודה ומכונות. ב־1959 התחילה כרייה מסחרית במכרות פתוחים ותת־קרקעיים. חפרו הרבה מנהרות. בעשורים הבאים הפיקו אלפי טונ...
קבוע דיסוציאציה
קבוע דיסוציאציה הוא מספר שאומר כמה קל לחלק מולקולה להתפרק. אם יש קומפלקס שנקרא AB והוא נפרד ל־A ול־B, הקבוע משווה בין כמה יש מכל חלק. המילה אקטיביות מסבירה כמה החומר באמת משפיע בתמיסה. חומצה חלשה בשם HA יכולה לשחרר יון מימן קטן שנקרא H+ (פרוטון). קבוע החומצה אומר אם החומצה נוטה לשחרר פרוטונים....
Lactobacillus acidophilus
Lactobacillus acidophilus או אצידופילוס הוא חיידק נחמד. הוא עושה תסיסה הומולקטית. זה אומר שהוא משנה סוכר לחומצה לקטית. חומצה לקטית היא חומר שגורם לסביבה להיות חומצית. הוא חי במערכת העיכול ועוזר לעיכול. לפעמים מוסיפים אותו ליוגורט ולמזונות אחרים. אנטיביוטיקה עלולה לפגוע בחיידקים אלה. לכן לפעמים ממ...
מימן ציאנידי
מימן ציאנידי נקרא גם ציאניד. נוסחתו H−C≡N. במים קוראים לו חומצה פרוסית. זה נוזל שקוף ונטול צבע. הוא נדיף מאוד. נקודת הרתיחה שלו כ-26°C. ריחו חלש ומריר. חלק מהאנשים לא מריחים אותו בגלל גן. הוא רעיל מאוד. אפילו כמות קטנה באוויר מסוכנת. בכל תא הוא יכול לעצור את ה'תחנת הכוח' של התא, המיטוכונדריה (המקו...
אנאנדמיד
אנאנדמיד הוא חומר קטן שעוזר לתקשורת בין תאים במוח. הוא נוצר מחומצת שומן שנקראת חומצה ארכידונית וממרכיב כימי נקרא אתנולמין. שמו מגיע מהמילה ההודית "אנאנדה" שפירושה שמחה. קוראים לו גם AEA. הוא חשוב להתפתחות התינוק ברחם. הוא קשור גם להרגשה נעימה ולשמחה. אנאנדמיד דומה לכימיקלים שנמצאים בקנאביס, אבל ...
בופר
בוּפר היא תמיסה שמונעת שינוי גדול בחומציות שלה. חומציות מודדים ב-pH. pH אומר כמה תמיסה חומצית או בסיסית. בופר בדרך כלל מכיל חומצה חלשה ומלח שלה. דוגמה פשוטה היא חומצה אצטית (חומצה של החומץ) ויוני אצטט (המלח שלה). בגוף הבופרים שומרים על pH יציב. זה חשוב כי חלבונים ועצבים צריכים pH מתאים כדי לעבוד. אם...
PNA
PNA הוא שם לקבוצה של מולקולות. השם הארוך הוא חומצה פפטידו-גרעינית. PNA דומה ל-DNA ול-RNA. אלה חומרים שנושאים מידע בגנים. החלק שמחבר את PNA בנוי מחומצות אמינו. חומצות אמינו הן אבני בניין של חלבונים. לידן יש בסיסים חנקניים, כמו אדנין וציטוזין. המרווח בין הבסיסים דומה לזה שב-DNA. PNA לא נושא מטען חשמ...
אידוש
אידוש או פסיבציה זה תהליך שעושה את המשטח של מתכת פחות פעיל. "אדיש" אומר שלא מגיב בקלות. לפני שאוחסנים מי חמצן (מים מיוחדים לניקוי) במכל אלומיניום שוטפים אותו בחומצה דלילה ואז במי חמצן. זה מנקה את המכל. המים שוטפים את הלכלוך והחומצה מסירה זיהומים. אידוש גם יוצר על המתכת שכבה דקה וקשה. שכבה זו מונע...